קרקע עולם הזיקתו

התפיסה של דיני נזיקין בהלכה אינה דומה לזו של מערכת משפט רגילה. לא האשמה קובעת אלא גורם ההיזק. הדבר שיצר את הנזק מחייב את בעליו לשלם לניזק. האשמה של בעל החפץ היא רק תנאי (שאם שמר כראוי זה יפטור אותו), אבל היא לא הגורם המחייב. לכן כאן בעל הכד אולי אחראי ואשם במה שקרה אבל לא ממונו יצר את הנזק אלא הקרקע. הוא רק גרמא. וכידוע בגרמא יש חיוב בידי שמים אבל לא בבי"ד. כך גם לגבי משסה כלב של חברו שפטור כי זה לא כלבו למרות שיש לו אשמה מלאה. וגם לצד שחייב זה מפני שהשיסוי הופך את הכלב לממונו לעניין זה.