ק"ש

א.י.א שאל לפני 3 שנים

לכבוד הרב שלום 
ברכות ב' ע"ב
 
אמר מר משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן ורמינהו מאימתי קורין את שמע בערבין משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. סיפא ודאי פליגא אמתניתין. רישא מי לימא פליגי אמתני'. לא עני וכהן חד שיעורא הוא 
משהעני – שאין לו נר להדליק בסעודתו:
[מובא במסורת הש"ס על רש"י] ביומא ע"ו ע"א רבי אמי ורבי אסי חד אמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין אמר אביי הלכך מאן דאית ליה סעודתא לא ליכלה אלא ביממא א"ר זירא מאי קרא (קהלת ו, ט) טוב מראה עינים מהלך נפש 
ולכן רש"י כתב שעני אין לו נר ולא  אוכל בלילה לא בגלל שאי אפשר לאכול אלא בגלל שלא שבעים 
ונתקשתי דהכא בהו"א של הג"מ כהן ועני חד שיעורא אע"פ שכהן זמנו צאת הכוכבים ולאו יום הוא  וזה סותר את רש"י דזמן עני ביום דלא אוכל בלילה וצאת הכוכבים לילה הוא ועוד דגם למסקנת הג"מ עני לאחר כהן דהיינו לאחר צאת הכוכבים וזה ודאי לילה 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

לא הבנתי את השאלה. אתה סתם שואל סתירה לרש"י, איך עני וכהן חד שיעורא אם העני אוכל לפני חשיכה. מה צריך את כל הפרטים שהבאת?
אני חושב שאתה מערבב בין שלבים שונים בסוגיא. כשאומרים שעני וכהן חד שיעורא אז שניהם בצאת הכוכבים. כשאומרים שעני אוכל מבעו"י זה לפי השיטה שזמנו לא כמו הכהן. הסוגיא המקבילה מתאימה לשלב סוגיא שהעני אוכל לפני הכהן.

א.י.א הגיב לפני 3 שנים

אבל אם יש כלל ביומא שלא אוכלים בלילה ואם כן עני לא אוכל כי אין לו נר אז מה ההו"א דכהן ועני חד שיעורא הרי זה צאת הכוכבים הכלל לא משתנה בגלל הסוגיא שלנו

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

הכלל משתנה במהלך הסוגיא שלנו ולכן איני רואה מניעה שסוגיית יומא סוברת שזמן העני הוא X למרות שבסוגייתנו יש שלב שבו סוברים שזה Y.

א.י.א הגיב לפני 3 שנים

אבל אם מודעים לכלל ביומא לא היה צריך להיות כזה הו"א
ועוד שגם מסקנת הג"מ סותרת את הכלל ביומא

השאר תגובה

Back to top button