ראש השנה בימינו
אמנם החג עוד רחוק , אבל פתאום חשבתי על זה , איך לעזאזל מיום זיכרון ותרועה , הגענו ליום שבו נדונים על השנה , נחתמים פרנסנתו ( אני מניח שבזה הרב לא מאמין ) כיאילו איך כל המהות של ראש השנה השתנתה מיום זיכרון והמלכה , ליום דין איום ונורא שצריך לחזור בו בתשובה וכו
כתבתי על כך כמה פעמים. אני לגמרי שותף לתחושתך. לדעתי מדובר באגדות שחז"ל יצרו כדי לעודד את הציבור לעשות חשבון נפש וכחלק מההמלכה של הקב"ה. תוכל לחפש כאן באתר. בקצרה למשל כאן: https://mikyab.net/posts/817/
בצורה כתוב יום זיכרון. לא כתוב המלכה. אז 1) מהו יום זיכרון?
ו2) מניין הגיע הקטע של המלכת ה' ביום זה?
בתורה*
לדעתי זו לא שאלה. כשאנחנו נזכרים לפניו זה כמו נתינים למלך. חז"ל הבינו שלזה הכוונה וזה לגמרי סביר. אני דיברתי על המצאות בתחום העובדות (דין בשמים וכדומה).
בס"ד כ"ב בניסן פ"ד
לאהרן – שלום רב,
בפרשת החצוצרות מצאנו תרועה לזכרון לפני ה' בעת מלחמה 'והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם ונושעתם מאיביכם'; ותקיעה בחצוצרות לזכרון לפני ה' 'ביום שמחכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם' בעת הקרבת הקרבנות 'והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם'. נראה שזכרון התרועה נועד לתשועה מיד צר וזכרון התקיעה – לקבלת קרבנות החג לרצון לפני ה'.
מכאן, אולי יש ללמוד שגם ב'יום הזכרון' שבחדש השביעי, יש צורך בתשועה מידי הצר המקטרג, כמתואר באיוב ב: ויהי היום ויבאו בני האלקים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתכם להתיצב על ה". ומאידך יש גם 'תרועת מלך' כמתואר בתהלים פא: 'הרנינו לאלקים עוזנו הריעו לאלקי יעקב… תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב'.
ההתייצבות לפני ה', כרוכה בשמחה וביראה.
בברכה, פיש"ל
אני מניח שהקונוטציה להמלכה מגיעה מהשופר והקונוטציה של יום הדין מגיעה מההמלכה, שאחרת במה עוד מתבטא היותו של אלהים מלך (בעיקר בתור מחוקק ושופט)?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer