רגרסיה אינסופית

מה הכוונה בכך שהסבר צריך להיות מוצג במלואו? בהקשר של שרשרת הסיבות, כיצד באופן תיאורטי היה נראה הסבר קביל? הצגת ה'אופי' של כל אחד מן הסיבות בשרשרת?

בנוסף, מה בדיוק השאלה שרגרסיה לא מספקת לה תשובה/הסבר?

אתה מנהל כעת שלושה שרשורים על הנושא הזה. אסיים גם את הדיון כאן. הסבר צריך להסביר. זה הכל. אם תרצה לדון העלה דוגמה ואפשר יהיה לדון לגביה. ועשה זאת רק באחד מהשרשורים.

קיבלתי, אמשיך את הדין רק בשרשור הזה. לא לגמרי הבנתי איזה סוג של דוגמה אתה רוצה, אבל אעריך מאוד אם תוכל לענות על השאלות ששאלתי בשרשור הזה..
1) כיצד באופן תיאורטי ניתן להסביר שרשרת סיבות אינסופית במלואה? לא הבנתי מה הכוונה שהסבר צריך להיות מושג במלואו.
2) אמרת שרגרסיה אינסופית לא מהווה הסבר. לאיזו שאלה היא לא מהווה הסבר?

אני יודע שאני חופר ואני באמת מעריך את ההיענות. הנושא הזה ממש חשוב לי ולא הייתי מטריח אותך סתם

אם הנושא חשוב לך היכבד והעלה כאן דוגמה להסבר שמבוסס על רגרסיה אינסופית למשהו עלי אדמות. אז נוכל לדון בכך.

אני מדבר כמובן על רגרסיה אינסופית בהקשר של הראיה הקוסמולוגית וסיבת היקום כמובן, אם זה נחשב דוגמה.

לא, זו ממש לא דוגמה. נסח והצג את ההסבר בפירוש כאן. מה אתה רוצה להסביר ואיך אתה מסביר זאת.

אני אפילו לא בטוח מה השאלה שאנחנו מחפשים לה הסבר, אבל אנסה.
נניח שהשאלה היא 'מדוע היקום קיים'?
כעת יש שתי אפשרויות:
1) יש ליקום סיבה (אלוקים) שיצרה אותו
2) יש סיבה ליקום, ולסיבה הזו יש גם כן סיבה וכן הלאה..

אני מוכן לקבל ששתי האפשרויות לא מהוות הסבר, אבל אני לא מבין מדוע לאחד יש יתרון על השני.

או לחלופין, להגיד ששניהם קבילים בתור הסבר.. לטעון שיש סיבה או אינסוף סיבות זה הסבר/ תיאור של המציאות, גם אם חלקי…

שים לב כמה חשוב לנסח בפירוש את טענתך. כעת אתה כבר מבין שרגרסיה אינסופית אינה הסבר. אז זה לקח מתודולוגי חשוב ראשון שהרווחנו כאן.
כעת אתה טוען טענה חדשה: גם הסבר רגיל אינו הסבר.
ואני תוהה: זאת למה? לא נימקת. אתה לא מוכן לקבל שום דבר כהסבר? כשאני אומר שגוף נופל לכדור הארץ כי כוח המשיכה מושך אותו, זה לא הסבר?

אני מנסה להבין מה נחשב הסבר, לא בהכרח לטעון שהסבר רגיל לא אינו הסבר. לצורך העניין, אם נגיד שהסבר קביל הוא כזה שמתאר חוקיות מסוימת בה איקס מוביל לוואי (הצטננתי כי נחשפתי לקור לדוג) – מדוע סיבה ראשונה מתקבלת כהסבר? סיבה ראשונה, כשמה, בסך הכל אומרת ש'יש סיבה'.

אתה ממשיך לצפות שאני אנסח את השאלות ןאז אענה עליהן. סיימתי.

אוקיי. נעזוב לרגע את הרגרסיה (ואת ההגדרה של הסבר) ונתמקד בסיבה הראשונה בתור הסבר.

אעשה כפי שהצעת ואנסה להגיד מה אני מסביר ואיך אני מסביר זאת..
מה אני מנסה להסביר: מדוע העולם קיים?
איך אני מנסה להסביר: יש סיבה לכך, סיבה שלא תלויה בדבר.

אך למעשה נראה שלא באמת הסברתי משהו.. טענתי שיש הסבר אך לא אמרתי מהו. מדוע זה נחשב הסבר?

זה תלוי איזה הסבר אתה מחפש. אם אתה מחפש הנהרה, זה באמת לא עושה את העבודה (בטח לא באופן מלא). אבל אם אתה רק מסיק מסקנה זו אכן מסקנה שיוצאת מהטיעון. כמובן יש להשלים אותו:

דבר כמו העולם דורש סיבה.
יש עולם.
לכן: יש לו סיבה.
[כדי לא להיקלע לרגרסיה מוסיפים שהסיבה אינה משהו כמו העולם ולכן היא עצמה לא דורשת סיבה. בזה סיימנו.]

בדיוק כמו שאם תראה עקבות בחול תסיק שעבר כאן מישהו. גם אם אינך יודע לומר עליו מאומה (פרט לזה שאלו עקבותיו) הסקת מסקנה נכונה. הנהרה של מה שקרה כאן אין לך. ולכן אם תקרא לזה הסבר או לא, זוהי שאלה סמנטית. אבל הטיעון הוא טוב.

הבנתי. לכאורה גם רגרסיה אינסופית היא מסקנה היוצאת ישירות מעיקרון הסיבתיות, לא? למעשה, זו המסקנה המתבקשת כל עוד לא החלטתי שאני מסייג את עקרון הסיבתיות.. אפשר אפילו להגיד שמדובר באינסוף פוטנציאלי על מנת להימנע מהדיון בנוגע לאינסוף קונקרטי, ולטעון שזו מסקנה שהגענו אליה.

כלומר:
לכל דבר יש סיבה
יש דברים (העולם)
מסקנה – יש שרשרת אינסופית פוטנציאליות של סיבות, כמה סיבות שנרצה.

חזור למחברת, או למצוי הראשון, ושם תראה את הניסוח המדויק. בקצרה, לא נכון שלכל דבר יש סיבה. לדברים מהסוג שבניסיוננו יש סיבה. שרשרת אינסופית היא כשל, ולכן ברור שיש משהו בתחילת השרשרת שאין לו סיבה. נראה לי שמיצינו. קרא שם.

כלומר, אנחנו מסייגים את עיקרון הסיבתיות לכך שרק לדברים מהסוג שבנסיוננו יש סיבה משום ששרשרת אינסופית קונקרטית היא כשל.

אך האם יש סיבה לסייג את עקרון הסיבתיות אם אני אם משתמש בשרשרת סיבות פוטנציאלית/ לא משתכנע שאינסוף קונקרטי הוא כשל גמור? (אלא רק שהוא מוביל למוזרויות..)

אם אתה חושב ש 1+2=4 אז 1+3=5.
זהו. סיימתי.