שאלה על טור 559
הרב כתב בטור שעבודה לשמה היא רק לשם מפני שכך היא האמת וזוהי בעצם "האהבה" שעליה מדבר הרמב"ם. קשה לי
א. בפשט אהבה זה כן רגש.
ב. הדוגמא של אהבת אישה.
ג. אם יש אדם שמכיר את האמת בדבר קיומו של אלוהים אבל הוא שונא אותו, לפי הרב ניתן לומר שהוא "אוהב" את אלוהים?
ד. הרב טען שמי שעבודה מאהבה הוא אינו עובד לשמה והרב ציין בסוגריים את הרמב"ם בהלכות ע"ז שאדם שעובד ע"ז מאהבה הוא פטור. שם באמת משמע שמדובר "באהבה שתלויה בדבר" ("מפני שחשק בצורה זו") אבל אפשר לומר שאהבה שאינה תלויה בדבר אינה נחשבת לתועלתנית. אם נאמר שיש אהבה שאינה תלויה בדבר ונובעת נטו מתוך רצון טהור להיטיב ולא לקבל שום דבר בתמורה בעצם גם אהבה יכולה להיות לשמה ואז הרמבם יוצא פשוט..
הפניתי למקומות שבהם הרחבתי בכל זה. אהבה היא ביטוי רגשי למצב קוגניטיבי. טענתי שהביטוי אינו העיקר.
הדוגמה של אהבת אישה נדונה שם.
אם הוא מכיר את האמת לא ייתכן שישנא אותו.
לדעתי אין אהבה שמתחילה כאינה תלויה בדבר. המפגש הראשוני תמיד נעשה דרך משהו, ואח"כ הוא יכול להפוך לאינו תלוי בדבר. ואצל הקב"ה אין ממש מפגש. אבל, כאמור, דבריי לא מיוסדים על פירוש הרמב"ם אלא על הסברא. פירוש הרמב"ם הוא פועל יוצא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer