שאלות על אמונה
לכבוד הרב ד"ר מיכאל אברהם לשום רב,
שמי X, למדתי בישיבות הסדר. כעת בעמדה יותר רפורמית מאשר מסורתית ובטח לא אורתודוקסית. חבר פעיל במכון "המטרה אמת" למדע ותודעה החוקר רוחניות בכלים רציונליים.
לפני שנים בודדות התכתבתי איתך בנוגע לשאלה על אמתות התורה מבחינה הסטורית. לא ברור לי איך אפשר להיות אורתודוקסי רציונלי ללא הסכמה היסטורית אודות הנבואה ונסי יציאת מצרים. ברצוני להשיב לדבריך ולהוסיף משלי.
בעבר כתבת לי כדלהלן ואגיב בתוך הטקסט:
"ברגע שהסכמנו שמדובר בסבירות, כעת ניתן לדון (ולא לחשב) עד כמה זה סביר.
למיטב שיפוטי המסורת שלנו יותר סבירה מכמה סיבות:
1. על התגלות ברמה העקרונית: מכיון שיש טיעונים טובים לטובת קיומו של אלוקים, סביר שהוא מתגלה. אמנם ממש לא הכרחי, אבל אם כבר מגיעה אליי מסורת שהוא אכן התגלה, אין מניעה מלקבל אותה. בזה אנחנו סוטים מטיעון קנקן התה השמיימי של ראסל (הסברתי זאת בספרי "אלוהים משחק בקוביות")."
אלוהים הפילוסופי הוא אלוהים לא אנתרופומורפי ואין סיבה שהוא יתגלה אליך יותר מאשר שהתהו ובהו יתגלה אליך בהנחה שיש תהו ובהו. כלומר אין קשר בין אלוהים הפילוסופי להתגלות. יום למשל מציע (ב"דיאולוגים על הדת הטבעית") לדמות את אלוהים מההוכחה הטלאלולוגית לרחם או גרעין ולא לתבונה. אפשר למצוא אינסוף דימויים אבל אין קשר להתגלות. אלוהים מהאונטולוגית הוא שיא השלימות. האם אנתרופומורפיה היא חלק מכך? וכבר טענו רבות נגד ההוכחה הזו. גם קאנט מדבר על אל שהוא "התבונה" שהיא לא מתגלה בדמיון. היא רק מאפשרת את המוסר של הצו הקטגורי. התורה היא הצו הקטגורי? אלוהים של שפינוזה הא הטבע- ממתי הטבע מתגלה? על איזו ראיה הרב מדבר?
"2. על התגלויות אחרות: אנחנו בוודאי הראשונים שדיברו על התגלות של אל אחד להמונים. סביר שהאחרים שאבו מאיתנו ואף הרחיבו. ולכן אם צריך לבחור, אז דומני שיש לנו יתרון משמעותי. כל טיעון הניסים של יום שהצגת מבוסס על השכפולים המאוחרים יותר, שנעשו כדי להתחרות עם המסורת שלנו ובהשראתה, ולכן לדעתי הוא בעייתי."
למה ניסו להתחרות? הרבה מהניסים מדווחים על ידי עובדי אלילים שדתם עתיקה מתקופות התנ"ך.
"3. יתר על כן, אני לא מקבל את הטענה האקסקלוסיבית, כלומר שאנחנו צודקים ולכן האחרים טועים. אצלנו ההתגלות התפתחה באופן מסוים, וזו הדת שמחייבת אותנו. לאחרים יש מסורות אחרות (הראי"ה קוק כותב שבהחלט ייתכן שאפילו הניסים של ישו התרחשו)."
למה ההתגלות שלנו מחייבת אותנו והתגלויות אצל אחרים מחייבות אותם? אולי ההפך? ואולי שלהם מחייבות גם אותנו? אז אלוהים בעצם לא יודע להחליט? או שהוא מצפה מאתנו לבחור אם להיות יהודים או מוסלמים שלא משיקולים רציונליים?
אגב, אותה שאלה על צדוקים. איך תדע מה רצון האל כשידוע על קיום הצדוקים שהחזיקו בהלכה שונה? למה לסבור שאלוהים הורה לנו הלכה ברורה ואז לשלול את הצדוקים כי אנו לא יודעים מה היתה הלכתם? אולי באמת אלוהים רוצה שלא נדע מה ההלכה וננסה להתקרב אליו לפי רוח התורה? ומאיפה לנו שהולכים לפי רוב האנשים בדורנו כפי שמציע הרב קוק באדר היקר? וכי הרב קוק הוא פסיכולוג של אלוהים? מאיפה מגיע הבטחון הזה?
"4. המסורת שלנו לא נראית כמו פולקלור עממי, שהרי מעבירים אותה אנשים שהיו אינטלקטואלים והיו מאד ביקורתיים, ואף הרשו לעצמם לומר דברים נגד הזרם ולהקשות קושיות וכדומה. הוסף את הדמוקרטיה של המסורת (כולם נקראים לעסוק בה וללמוד אותה ולהביע עמדות, וכל אחד ללא קשר למוצאו יכול לתפוס מעמד של חכם)"
אבל רק הכהנים יכולים לפסוק הלכה בזמן התנ"ך.
"כל זה לא קיים במסורות אחרות. הנביאים נלחמו נגד העם ונגד המלך ואף סבלו מכך לא מעט. יתר על כן, המסורת שלנו מעבירה לנו מכלול של דעות ולא רק עמדה אחת. אם היה כאן רצון לבסס תזה פיקטיבית לא היו עושים זאת בצורה כ"כ פלורליסטית. מעבירי המסורת לא הרוויחו שום דבר נראה לעין מקבלתה"
האם התרומות וחלקי הקרבנות למיניהם שנתנו לכוהנים (וללוויים) שהיו בעצם הסמכות לשליטה על מנהגי הדת בעם אינם רווח חומרי היכול להסביר אינטרס אישי לכינון או לחוללות הדת? וכי זה משנה אם אין להם נחלה מרוכזת והם מפוזרים בין השבטים? באמת זה מפריע להם?
"הם לא חיו בעושר מיוחד (אם כי מעמד כנראה היה להם ברוב המקרים).
5. הוסף לכך את ההיסטוריה המיוחדת ואת ההשפעה הרחבה שהיתה ליהדות על התרבות העולמית, שמעידות לדעתי שיש כאן משהו מיוחד.
6. בשורה התחתונה אני גם לא חושב שהדברים מתוארים כהווייתם, כלומר שבמעמד הר סיני ניתן לנו כל סעיף במשנה ברורה. זה מגוחך. אבל אני כן נוטה לחשוב שהיתה התגלות וניתן לנו גרעין כלשהו. הפיתוח שנעשה סביבו הוא תוצר מאוחר יותר, ואין לי שום בעייה עם זה. מי שנתן לנו את הגרעין היה צריך לקחת בחשבון שהדברים יעברו פרשנות ופיתוח, וכנראה עשה זאת."
כאן השאלה הכי קשה מבחינתי. אני מוכן להודות שיש אלוהים שהתגלה לנביאים ומסר להם שעם ישראל עתיד לגלות ולחזור לארצו. מבחינתי זו נבואה שהתגשמה. אבל איך אפשר לדעת שזה לא פשוט כוחות רוחניים של הנביא ושהוא לא המציא את כל השאר? איך אני יודע שמשה רבינו, שנניח לשם הדיון שבאמת עלה להר סיני וכל העם שמעו את עשרת\שני הדיברות, לא כתב הכל מהגיגי ליבו? וכי אני מכיר את אלוהים שהוא כמו אדם שאכפת לו בכלל אם יקיימו את דבריו? וכי יש לי הוכחה לפסיכולוגיה של אלוהים כדי שאדע שהוא לא עזב את משה רגע אחרי מעמד הר סיני? ואולי הוא סתם התעלל במצרים עם עשרת המכות (אם הן בכלל היו ולא מדובר בסתם אגדות שנבנו על בסיס של אסונות טבע במצרים) אלוהים הוא כזה דבר לא מוכר אמפירית שאני לא יכול לבסס תיאוריה על רצונו. אף פעם לא הייתי הפסיכולוג שלו. וגם לא הפסיכולוג של משה שיכול להמציא ולכתוב מה שבא לו. העם לא שמע את המילים "למען ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם" זה רק משה רבינו סיפר לנו. ואולי אלוהים לא אמר את זה? השאלה מתעצמת אם נניח שאת התורה לא כתב משה אלא דורות אחריו נביאים וחכמים כתבוה. האם הם יכולים לשקף רצון אלוהים שהציץ מן החרך פעמים ספורות? האם אפשר להכיר את רצון אלוהים?
בתודה ובהערכה רבה,
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer