שאלות על הספר אמת ולא יציב

שו”תקטגוריה: פילוסופיהשאלות על הספר אמת ולא יציב
גלעד שאל לפני 6 שנים

שלום הרב.
אם הבנתי נכון במרכז הגישה הסינטתית עומדת האינטואציה, כלומר, יכולת לצפות או לחוש במשהו שלא על ידי אחד מן האמצעים שאנו רגילים אליהם אלא בעזרת “עיני השכל” .
בנוסף, על האינטואציה יש ביקורת ובדיקה של הממצאים שהוסקו מתוכה וההיסק או ההבנה אינם נסמכים רק על ידה אלא מחוזקים בבדיקות וביקורות.
פתרון זה באמת מאפשר הסבר סביר להכללות ולהבנות שלנו על העולם כמו אקסיומות אוקלדיות, כוח הגרביטציה ועוד.
בספר הוסבר שהבקרה בנושאים כמו ערכים ואידיאלים הם על ידי שיח ונסיון להביט על הערכים מזוויות שונות או לראות השלכות שונות שלהם,
והסבר לתפיסות שונות של אנשים בנושאים אלו הוא “עיוורון” ביכולת שלהם לצפות באידאה כלשהי.
התקשיתי להבין מה השוני בין ההסבר של הגישה הסינטתית לשוני בין ערכים ואידאות לבין תפיסות פונדמטליסטיות. כלומר הטיעון הפונדמנטליסטי הוא שאינך תופס את ההבנה הזאת כי היא לא רציונלית וכדאי לתפוסה צריך להשתמש בכלים שונים וגם איננו מבטיחים שתבין זאת… וכך גם בגישה הסינטתית – אינך רואה ערך זה כי אתה “עיוור” אילו וזוהי האמת וראוי ונכון שגם אתה תנהג כך גם אם אינך מבין זאת
אמנם הסינטתית מאפשרת שיח ולא אוטמת אוזניים אך דרך ההבנה דומה וגם אדם בעל גישה סינטתית אינו ישנה את אמונתו באלוהים למשל, גם אם יוצגו לו טענות קשות ויאלץ להישען על ראייתו ב”עיני השכל” בלבד.
החילוק בין הבנות כמו כוח הגרביטציה לבין ערכים נובע מכך שלא כולם זוכים לצפות באידאות מסויימות ורבים מוגדרים כ”עוורים” לעומת כוח הגרביטציה שמעטים אם בכלל “עוורים” אילו.
ובגלל הפער הגדול בהבנה ובין סוגים שונים של עיוורון בצפייה באידאות נדרש כאן הסבר לפערים אלו ובעקבות כך אני מבין את הצורך בהגדרת האנליטיקאים את השוני בבחירת בערכים כביטוי של שוני במבנה הנפשי וחינוכי
ובעצם בכך הגישה הסינטתית ניראת לי כסוג של פונדמטליזם, אמנם מצומצם ומינורי יותר אך אפשרי להגיע בעזרת שנייהם למסקנות ללא יוכל לבקר אותן.

אני מתנצל מראש אם השאלה נובעת מחוסר הבנה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

אין מה להתנצל על שאלות בכלל, גם אם יש בהן אי הבנה. ובפרט על שאלתך שהיא שאלה מצוינת ומצביעה על הבנה טובה מאד של דבריי.
אקדים שאכן יש דמיון בין הסינתטיות לבין הפונדמנטליזם (כך הסברתי שלפי זה אין פלא שהנער מזהה את המבוגר שמולו עם הילד שהוא עצמו היה בשלב הקודם. זאת בגלל שיש דמיון בין השלב השלישי והראשון). בשני המקרים אתה מקבל טענות ללא הוכחה באופן דוגמטי.
ובכל זאת יש הבדלים חשובים. ראשית, חשוב להבין שאין אופציה אחרת. הסינתטיות אינה מיסטיקה או פונדמנטליזם בניגוד לשכל וההיגיון. השכל וההיגיון עצמם מבוססים על הנחות סינתטיות. ומכאן שאין סיבה להתייחס באופן שונה לטענות דתיות מאשר לטענות מדעיות. אלו ואלו עומדות למבחנים ביקורתיים. ומכאן שבתפיסה הסינתטית אתה קשוב לביקורות, בודק את עצמך, וגם מוכן לחזור בך ולשנות עמדה. מה שאין כן בעמדה פונדמנטליסטית שלא מעמידה את עצמה למבחן ביקורתי.
אחדד יותר. אם יהיה מולי מישהו שלא רואה את האמונה באלוהים, זה כשלעצמו אכן לא ישכנע אותי שאני טועה. מבחינתי אתייחס לזה כסוג של עיוורון (וגם אנסה לפקוח את עיניו, כלומר לשכנע אותו). אבל אם הוא יעלה טיעונים לטובת האתאיזם אני אקשיב לו בקשב רב, ואם אשתכנע אחזור בי (אני מקווה שאהיה מספיק ישר כדי לעשות זאת). זה ההבדל מהפונדמנטליזם.

השאר תגובה

Back to top button