שבת

בפשטות, כל רגע ורגע של שבת הוא חיוב לעצמו, וכל מעשה מלאכה הוא איסור עבירה נפרד. אמנם בסברא יש מקום לדמות את חובת השביתה בשבת לחובת התענית ביום כיפור, שמוגדרת כמשך זמן של יממה שלמה כיחידה אחת (ויש בזה מחלוקת ראשונים), אך כל זה נוגע אולי למצוות העשה של השביתה. לעניין איסור עשיית מלאכה (הלאו של "לא תעשה כל מלאכה"), כל פעולה עומדת בפני עצמה.

לכן, ודאי שאין כאן כלל של "שברת שילמת". מי שמעשן שמונה סיגריות עובר שמונה פעמים על איסור תורה של הבערה, ומי שמעשן סיגריה אחת עובר עליו רק פעם אחת. בהלכה הכמות בהחלט משחקת תפקיד, וריבוי איסורים חמור יותר מאיסור אחד.

באשר להוראה להתחיל תהליך הדרגתי – היא נכונה לחלוטין. ראשית, מבחינה הלכתית-פורמלית, כל איסור תורה שממעטים הוא רווח נקי, שכן עדיף לעבור פחות עבירות. שנית, מבחינה חינוכית ופסיכולוגית, תהליך של התקרבות נבנה פעמים רבות נכון יותר בהדרגה כדי להגיע בסופו של דבר לשמירת שבת מלאה.