שינוי רצון אצל אל מושלם

לגבי הנקודה השנייה, לא הבנתי.
מה שהוא מנסה להשיג, חסר. אם זה חוסר צדק, חוסר שוויון, או כל מטרה ערכית אחרת.

יש לא ערך להועיל/להיטיב לאחרים. אבל אין אחרים. אז הוא בורא אותם. המצב הקודם היה שלא היה למי להיטיב אז אין פגם בכך שאינו מיטיב.

עדיין נראה שחסר.
חסר לו עם מי להיטיב. הוא לא מושלם בלי להיטיב? אם הוא מושלם בלי להיטיב, אז למה הוא רוצה להיטיב?
ובכלל למה שיהיה ערך להיטיב לאחרים כשאין אחרים. שלא יברא ולא יטיב.

אם כל שינוי מצב הוא שיפור וכל מצב לפני השיפור הוא חיסרון וגם אין חיסרון לפני הקב"ה, אז אשאיר לך את הפלונטר הזה.

סליחה, לא כל כך הבנתי.
לא אמרתי שכל שינוי מצב הוא שיפור. אמרתי *שרצון* לשינוי מצב מורה על חסרון.
ולא אמרתי שאין חסרון אצל השם, השאלה הניחה את זה, אתה חושב שיש חסרון?
האפשרות השנייה היא באמת הקדמות. אלוקים לא רצה לברוא עולם. הוא תמיד היה.

מדוע הרצון לברוא את העולם צץ לו במזן מסויים?
ואם הוא לא צץ, שוב חוזרים לקדמות העולם.

אמרת שלדעתך אין חיסרון אצלו (מה שכתב הראי"ה).
הרצון לא צץ אצלו. זו יכולה להיות תכנית מראש כשהעיתוי מבשיל יש מקום ליצור יקום, ואז בני אדם וכו'. בפרט אם ציר הזמן נולד עם היקום.

מה שמניח שאו שהיה זמן, או שהייתה התרחשות שהובילה פתאום לתנאים מתאימים.