שכל, רגש, לב ותמיכה בפלסטינאים

1. ראיתי שרשמת שאנחנו צריכים לפעול מהשכל ולא לתת לרגשות להשפיע על קבלת ההחלטות שלנו, מה שרציתי לשאול הוא מה המקום של הרגש בחיים שלנו ובתפיסת המציאות שלנו, אם יש לו מקום בכלל(כמובן חוץ מהעובדה שהוא פשוט שם). 
2. אני מסכים שאנחנו לא צריכים לתת לרגשות לנהל אותנו ולפעול מהשכל אבל שמתי לב שהרבה אקדמאים ופרופסורים מרבים לתמוך בפלסטינאים וקוראים למעשים של חמאס מוצדקים או שפשוט מתנגדים לכל מעשה של ישראל תחת הטענה שישראל היא מדינה כובשת. מה שאני בא לשאול שאותם אנשי אקדמיה ופרופסורים לכאורה פועלים רק מהשכל אז איך למרות זאת הם מגיעים להבנה שהפלסטינאים צודקים ואנחנו לא? יכול להיות שסתם הארכתי בשאלה שבשורש שלה היא: למה אנשי אקדמיה ואינטלקטואלים נוטים ברובם לצד השמאלי של המפה?

תודה רבה