שלום רב, מה דעתו של הרב בנוגע לשרוולים קצרים לנשים ?

לכל היותר עד טפח מגולה ?

נ.ב: בנותי מבקשות לברר גם מה בעצם ההבדל בין זרועות חשופות למחשוף (חזה) בחולצה ?
השאלה אינה על מנת להקניט, ח"ו, אין לנו הסבר המניח את הדעת, כל עוד המדד היחיד הוא "רגילות".

השאלה מבוססת על השוואה פורמלית ומתעלמת מהקונוטציה וההקשר. זה כמו טענה שאם גברים מרשים לעצמם לחשוף את החזה ברשות הרבים אז יש לאפשר זאת גם לנשים. ההקשר והקונוטציה שונים לגמרי. נשוב כעת לשאלה.
חשיפה של חזה נשי, גם אם מרומזת, יש לה קונוטציה מינית. חשיפה של היד – הרבה פחות. אבל כמובן הנורמה המקובלת היא קריטריון מרכזי, גם אם לא בלעדי. לכן אין כוונתי לומר שנדרשת סגירה מוחלטת.
אין מה לחפש כאן קריטריונים מתמטיים מדויקים. כל אחד ואחת יכולים לחוש בעצמם מה סביר ומה פחות. כדאי לתת להן לקרוא את הסקירה ששלחתי לך. היא כתובה יפה מאד ובהיר מאד.

באיזו סקירה מדובר ?

זה התנהל במייל לפני הרבה זמן. אני כבר לא זוכר

ומה לגבי הקביעה: "טפח באשה ערווה"??

כנ"ל.

בס"ד עש"ק ויחלף שמלותיו תשפ"ג

המ"ב בסי' עה מביא את דברי הראשונים על ההתמודדות עם צורך לומר דברים שבקדושה מול נכריות השרות או מגלות זרועותיהן וכיו"ב. הדיון להיתר הוא מצד אונס ולא עולה הסברא שהרגילות משנה את גדרי 'ערווה'. והרי גם הבעל אינו יכול לומר דברי קדושה בפני טפח מגולה באשתו, אף שהוא רגיל.

בברכת חנוכה מאירה ושבת שלום, ירון פיש"ל אורדנר

שצ"ל, כאן אתה טועה בעובדות. הסברא הזאת עולה גם עולה אצל הרבה פוסקים.
תוכל לראות סקירונת כאן: https://ph.yhb.org.il/02-03-11/

בס"ד ג' בטבת פ"ג

לרמד"א – שלום רב,

תודה רבה על ההפניה לדברי הר"א מלמד המבהיר שגם האחרונים שהקילו לומר ד"ק מול שער של נשים נשואות שאינן מכסות – לא הקילו במה שגם לרווקות לא הותר לגלות. ואם כן אין ההרגל מתיר שרוולים קצרים שלא הותרו לרווקות.

בברכה, יפאו"ר