שנאת רשעים
שלום,
אני לא יודעת ממש מה זה אומר לשנוא או לכעוס. אני לא שונאת רשעים, כן כן, גם לא את חמאס לדוגמא. שלא תבין לא נכון(!)- אין לי טיפת אמפתיה/רחמים כלפיהם או כלפי העזתיים, זה ברור מאליו שלא מגיע שנקרא להם בני אדם אפילו … פשוט אני מרגישה שאני חיה יותר באהבה ולא בשנאה. לדוגמא כשיש חס וחלילה פיגוע, עצוב לי ברמות על מי שנפגע, כי אני אוהבת אותו, אבל אין לי גרם של כעס כלפי המחבלים. אני לא יודעת איך זה באמת מרגיש כעס. אני מפסידה משהו חשוב על זה שאני לא שונאת רשעים? עלי לשאוף לשנוא אותם? אתה חושב שיש פה איזשהו קו דמיון בגישה עם הנצרות? זה מה שחסר בנצרות?
תודה רבה מראש
הממד הרגשי לא נראה לי חיוני. לדעתי די בשנאה אינטלקטואלית לרשע.
השאלה האם את לא חשה שנאה כלפי אף אדם בשום מקרה.
למשל, אם מישהו נתן לך סתירה ליד כולם סתם כי היה לו משעמם – את מרגישה כלפיו כעס או שנאה?
אם במקרה הנ"ל את מרגישה כעס או שנאה, אבל כלפי מחבלים לא, אז כנראה שיש כאן איזו בעיה.
אליקו, אני חושבת שארגיש השפלה, אך לא שנאה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer