בקיאות מול עיון וידיעת הש״ס
שלום וברכה לכבוד הרב
שלום וברכה לכבוד הרב שליטא. אני מעריך בקיאות, אך האמירות של הרב על מיעוט החשיבות בידע לעומת שכל ישר, פלפול ועומק גרמו לי לחשוב על העניין מחדש.
האם הרב באמת חושב שלא כדאי להתמקד בתור בחור ישיבה בבקיאות (כמובן, בלי לוותר על סדר א של עיון רציני). אם כן מתי בדיוק אדם ידע את הש״ס? בכולל? בשיעור דף יומי אחרי העבודה? בבית אבות?… או שהרב לא רואה עניין בידיעת הש״ס בכללותו (ולצורך העניין, בלי האגדתות).
אגב, אני שואף (בתור בחור ישיבה) ללמוד כל יום לפחות 4–7 דף גמרא, בעצם לפי דברי הרב, זה בזבוז זמן ביחס לכך שעדיף ללמוד עיון גם בסדר שני וגו׳?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
תשובות 1
כל אחד ונטיותיו. המטרה אינה לדעת את מה שכתוב בגמרא אלא להבין את זה ואת המשמעויות. יש ערך מסוים בבקיאות ואם אתה מסוגל ללמוד בקיאות כראוי בהחלט אפשר להשקיע בזה זמן מה. אני ממליץ לא סתם ללמוד את הגמרא אלא לנסות ולהגיע לרעיונות היסודיים שיש בה. אפשר על ידי היעזרות בספרי תקצירים. ככלל, לדעתי מקומה של הבקיאות הוא אחרי השתלמות בעיון ולא לפניה. כשאתה מיומן בעיון, תוכל ללמוד בקיאות נכונה, כלומר ללמוד עיון מהיר.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
