הקבה והעולם

2. שום לכן, רק ציינתי.
3. זה לא שינוי בטבע, כי בחירה חופשית זה לא דטרמיניסטי, ובגלל שלא מתערב במוסרי זה התערבות שהיא לא במסגרת יראת שמיים

3. זה בדיוק שינוי בטבע, ואפילו משתי סיבות: א. החלטות לא בחיריות של אדם הן תהליך טבעי ודטרמיניסטי. ב. גם אם זה לא היה דטרמיניסטי אלא בחירה, זו התערבות בבחירות של אדם שהיא מעורבות בעולם שמשנה את התנהלותו הטבעית (בחירת האדם היא חלק מהטבע).

אז מה ההבדל בין ההתערבות הזאת של הקב״ה באדם להתערבות שהצעת בפתרון של הבעל תשובה?

אצל בעל התשובה זו לא התערבות. כך האדם מתנהל תמיד. אלו חוקי הטבע. קיבלנו כוח להחליט באופן שיש ערבוב בינינו לבינו. זה כמו לומר שהקב"ה מפעיל בכל רגע את חוק הגרביטציה. זו לא נחשבת מבחינתי כהתערבות. הוא מפעיל את הטבע.

הבנתי
תודה

הבנתי ממך שיש שני סוגי בחירות- אחת חופשית(אוטונומית) ואחת לא חופשית (דטרמיניסטית) ושניהם טבע
1. לא הבנתי איך יכול להיות טבע לא דטרמיניסטי
2. ⁠יש למשל דילמה האם לאכול בשר או מלפפון- לאחד זה יכול להיות שאלה מוסרית כי חושב שלא מוסרי להרוג חיות ולאחד לא כי זה בכלל לא במחשבה שלו הרג חיות או כי לא מודע לזה. מוסרי בעניין ההחלטות זה משו סובייקטיבי?
אם כן – יוצא שזה קשור בדילמה המוסרית- אז מצד אחד מי שזה כבר לא דילמה אצלו נגיד שברור לו שאסור משו ואין מצב שיעבור על משו זה הופך להיות אצלו לא דילמה ויוצא מהאוטונומיה, אז ככל שיותר מוטמע בך משו יש לך פחות בחירה אוטונומית, וגם יוצא שמצוות למי שלא מבין את עניין המוסריות שבהם הוא עושה אותם בצורה דטרמיניסטית אז אין קטע לציווי המצוות, היה צריך לצוות לעשות מצוות אלא רק על לימוד מוסרי.
אם לא- זה אומר שזה לא קשור לדילמה המוסרית ויש משו שקובע אם זה קשור למוסריות או לא, אבל כל דבר בעולם אפשר להכניס לדילמה מוסרית אם מגלגלים מספיק שאלות של למה אתה עושה את זה ומה יכול להגרם מזה ומה היית יכול לעשות במקום זה באותו זמן. זה יוצא שהכל בעצם בחירה אוטונומית.
3. אם יש הבדל בין הבחירות כמו שאתה אומר- (אם נפשט את זה) אמור להיות מנגנון שמחליט אם זה מוסרי או לא ואז לשלוח אותו לחלק המתאים במח.
4. ⁠המנגנון הזה דטרמיניסטי או אוטונומי?
אם אוטונומי- יוצא שגם ההחלטות הדטרמיניסטיות שלנו יש בהם צד אוטונומי ואז הכל בעצם בחירה חופשית, ואם המנגנון הזה דטרמיניסטי יוצא שאין לנו באמת בחירה חופשית.
סליחה על האריכות
אשמח לתשובות
תודה

1. סתם עניין של הגדרה. שניהם חלק מטבעו של עולם. זה מורכב מתהליכים דטרמיניסטיים ומבחירות של אנשים. מעורבות של אלוהים בטבע העולם יכולה להיות בשני המרכיבים הללו.
2. הדילמה אינה מגדירה את המצב. אם מבחינתי אני מכניס שיקולים מוסריים יש לי אפשרות לחרוג מהסיבתיות הטבעית.
3. אכן יש. אני זה שמחליט להכניס שיקול מוסרי.
4. פלפול ריק. אני מחליט להכניס שיקול מוסרי. כל עטד לא החלטתי לעשות זאת, אני משאיר את העניין לחוקי הטבע הדטרמיניסטיים.

ומה לגבי המצוות?
אם אין לנו דילמה מוסרית בהם אז עשיה שלהם זה דטרמיניסטי?
אם זה נכון אז למה בכלל יש ציווי על המצוות? שיהיה רק ציווי על לימוד מוסר, והבנה איך המצוות מוסריות.

אין שום דבר מיוחד במוסר. ההלכה אינה שונה.