רעיונות ופסוקים

מועדים לשמחה ושבוע טוב!
חשבתי על משהו בשבת
יש 2 דרכים להבין את המערכת החזלית
דרך א – חזל הבינו את התורה והוציאו ממנה רעיונות לפי הבנתם, אבל הפסוק קדם לרעיון 
דרך ב – לחזל היה רעיון, והם חיפשו פסוק שיתמוך בו, כלומר הרעיון קדם לפסוק 
(אני לא מדבר רק על מקרים שכתוב בהם אסמכתא בעלמא)
כנראה שבפועל זה מעורבב, ולרוב אפשר לדעת מתי זה ככה ומתי זה ככה (לבדוק אם פסוק באמת הוא קשור ללימוד, או אם יש מחלוקות אם זה רבנן או דאורייתא וכו' נותנים מספיק אינדיקציה)
אבל מה עושים אם רעיון של חזל שקדם לפסוק כבר לא תקף היום?
סתם דוגמא, כיסוי ראש באישה. כתוב בברכות כד:
"אמר רב ששת: שער באשה ערוה, שנאמר "שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד" 
לדעת הרבה מהראשונים מדובר על בקריאת שמע בלבד, אבל ברמב"ם נראה שזה לא רק קריאת שמע (כי הוא כותב את האיסור הזה בהלכות איסורי ביאה)
 
בכל מקרה, אם נלך על הפסוק של רב ששת, ממנו בכלל לא רואים ששיער זה כמו ערוה. בפסוק נראה סתם ששלמה חושב ששיער זה דבר יפה, לא עכשיו שזה כערוה ממש… 
אז אם לא הולכים כהרמב"ם, ומסבירים שבאמת מה שהגמרא אמרה ששיער באישה ערווה זה רק בקריאת שמע, מובן יותר, וזה כי מהפסוק אפשר לראות ששיער זה דבר שתופס את העין, אבל לפי הרמב״ם, מה קשור הפסוק?
 
אז פה לכאורה רואים דוגמא שלפי הרמב״ם, סביר מאד להניח שהרעיון קדם לפסוק. כלומר הרעיון של שיער ערוה היה מונח על השולחן, ואז היו צריכים לשדך לו פסוק, וזה מה שמצאו. 
 
וגם בתקופת הרמב״ם כיסוי ראש היה ערוה, הנה צ'אט גיפיטי על זה:
 
מצרים המוסלמית (עולמו של הרמב״ם, פֻסטאט/קהיר, המאה ה־12):
בסקירות מחקריות כגון Stillman, Arab Dress, ובמסמכי הגניזה הקהירית (רשימות נדוניה ותיאורי לבוש), ניכר שכיסויי ראש וסוגי צעיפים היו חלק רגיל מלבוש נשי מכובד במרחב הציבורי בראשית התקופה האיובית, כלומר ממש בימי הרמב״ם. תיאורים היסטוריים של לבוש מצרי מדברים על מעילים, רעלות וצעיפים על השיער (לעיתים מוחזקים ברצועת מצח—ʿiṣāba). במקורות ההלכתיים והלשוניים המוסלמיים מזכירים מגוון מונחים (כִּמאר/ג׳לבאב/בֻּרְקֻע׳ וכו׳) המתארים דרגות שונות של כיסוי.
 
אז היום, שכבר באמת שיער באישה זה לא אותו דבר בכלל כמו היחס שהיה לזה פעם, כי בעבר, בגלל שהרעיון קדם לפסוק ולא הפסוק לרעיון, האם ניתן לומר שצריך לבטל את זה? (ואגב, לשים במקום זה דברים שכן רלוונטיים שלא נאסרו בגמרא, אם יש כאלו).
 
דיסקליימר:
גם לאלו שלא מסבירים כמו הרמב״ם אפשר לומר שהרעיון קדם לפסוק