הגותו של הרב גדליה נדל – בראשית – שיעור 11
תמלול זה בוצע באופן אוטומטי באמצעות בינה מלאכותית. ייתכנו אי-דיוקים בתוכן המתומלל ובזיהוי הדוברים.
תוכן עניינים
- הפרדת זכר ונקבה כמשל לתהליך טבעי
- האדם כשם המין ולא שם פרטי
- יצירת האדם מן העפר כמליצה וחומר ראשוני
- ספורנו, בראשית רבה, ונפש חיה מול רוח ממללא
- קושי פרשני: פרשת הבריאה ופרשת גן עדן
- התפתחות הדיבור והשפה כתהליך הדרגתי
- צלם אלוקים: שכל מול רצון והקשר לבחירה
- ביקורת על מטריאליזם, דטרמיניזם ומבחן טיורינג
- אבולוציה, מאובנים, ומלאכים כרצון אלוקי בטבע
סיכום
סקירה כללית
הטקסט מפרש את תיאורי הבריאה וההפרדה בין זכר ונקבה כמשל וחידה ולא כניתוח רפואי, ומזהה בהם תיאור של תהליכים טבעיים ממושכים שהאדם לא היה מודע להם. הוא טוען ש״האדם״ בתורה הוא שם המין ולא שם פרטי, ומציע קריאה משלית גם ל״עפר מן האדמה״. הוא מציג את שיטת הספורנו על ״נפש חיה״ כשלב בהמי שקודם ל״צלם אלוקים״, דן בקושי הפרשני שבכך מול אונקלוס ורש״י, ומחבר את הדיון לשאלת האבולוציה ולטענות מדעיות על שלבים קדומים. בהמשך הוא מפתח דיון פילוסופי על אינטליגנציה, בחירה ודטרמיניזם, מבקר את מבחן טיורינג והאפיפנומנליזם המטריאליסטי, ומזהה את צלם אלוקים עם שיקול דעת שאינו כפוי; הוא מוסיף דיון על היחס בין מחשבה לשפה ועל משוב חיובי שבו שפה מפתחת מחשבה ומחשבה מפתחת שפה.
הפרדת זכר ונקבה כמשל לתהליך טבעי
התורה מתארת את ההפרדה בין זכר ונקבה במונחים של ״ניתוח״ בדרך חידה ומשל, משום שהקדוש ברוך הוא אינו מנתח בבית חולים ואינו זקוק להרדמה. נטילת הצלע היא נטילת הצד הנקבי שבאדם הנברא והפיכתו ליצור עצמאי. ההפיכה מאדם דו־מיני לזכר ונקבה נפרדים היא תהליך ממושך כמו כל התהליכים בטבע, ולא אירוע מיידי של הרדמה והתעוררות. התרדמה מסמלת שהאדם לא היה מודע לכך שהתהליך מתחולל, וכשהוא ״מתעורר״ הוא מוצא אישה שהיא נקבה טהורה ובת זוג לזכר טהור, מה שלא היה קודם.
האדם כשם המין ולא שם פרטי
האמירה ״ויברא אלוקים את האדם״ אינה מתכוונת לאדם אחד ששמו הפרטי היה אדם אלא למין האדם. הטקסט מביא בשם מירי רז את הטענה שאנשים רגילים לחשוב ש״אדם״ הוא שם פרטי של הגבר, אך ״האדם״ בה׳ הידיעה הוא שם המין, כפי שעולה גם מן הפסוק ״נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים״. הוא מדגיש שכמו שלא אומרים ״היעקב״ או ״המשה״ כך ״האדם״ מצביע על קטגוריה ולא על פרט. הוא קובע שהדיוק הזה ״ברור לגמרי״ ושמי שחושב אחרת טועה.
יצירת האדם מן העפר כמליצה וחומר ראשוני
התיאור של יצירת האדם מן העפר הוא בדרך משל ומליצה, והקדוש ברוך הוא לא לקח כף עפר וגיבל אותה במים כמו ילדים בגן. העפר הוא החומר שממנו נוצרו גם בעלי החיים, והמים מייצגים הכנסה של חיות לתוך החומר הדומם. הטקסט מציע קריאה על רקע שפת הפילוסופים העתיקים כמו אריסטו על ארבעת היסודות, שבה ערבוב עפר ומים הוא תיאור של מעבר מחומר גולמי לחיות. הוא מתאר זאת כהבנה שהייתה יכולה להיות מובנת מאליה בתקופות קדומות.
ספורנו, בראשית רבה, ונפש חיה מול רוח ממללא
רבי עובדיה ספורנו אומר שהאדם נוצר תחילה יחד עם בעלי החיים כ״נפש חיה״, כלומר נפש חיונית בלתי מדברת, שהיא הקומה הבהמית שבאדם. לאחר מכן ניתן בו ״צלם אלוקים השכלי״ כממד רוחני שמעבר לבהמה. הטקסט מצטט בראשית רבה על ״תוצא הארץ נפש חיה״ בשם רבי אלעזר: ״נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון״, ומציב זאת מול קריאת הספורנו. הוא טוען שהספורנו הגיע למסקנתו מפירוש הפסוקים בלי להכיר ביולוגיה חדשה, ואף מזהה בכך תבנית דומה ל״אבולוציה״: התחלה מיצור בהמי והתקדמות עד הוספת ממד רוחני.
קושי פרשני: פרשת הבריאה ופרשת גן עדן
הטקסט טוען שלעניין פירוש הפסוק שיטת הספורנו אינה מסתברת, משום שפרשת גן עדן באה להוסיף על פרשת ששת הימים ולא לגרוע ממנה. הוא מציב את ההסבר של אונקלוס ובעקבותיו רש״י שלפיו ״רוח חיה״ היא ״נפש ממללא״, כלומר כוח הדיבור והביטוי של מחשבות. לפי זה התורה מוסיפה שהאדם, שכבר סופר שניתן לו צלם אלוקים שהוא השכל, קיבל גם יכולת לבטא את מושגיו בצורה מורגשת בדיבור. הוא מתאר שנפש חיה של בעל חיים היא תחושה וקריאה וכדומה, ואילו נפש חיה של האדם כוללת גם ביטוי פנימיות שכלית באופן מורגש.
התפתחות הדיבור והשפה כתהליך הדרגתי
הטקסט קובע שהדיבור האנושי לא נוצר מיד עם היווצרות השכל, אלא לאט לאט יצאה מן הכוח אל הפועל היכולת לבטא מושגים מחשבתיים במושגים מילוליים, וכך נוצרה השפה. הוא מוסיף שהיחס בין מחשבה לדיבור אינו חד־כיווני בלבד, משום שהשפה עצמה חוזרת ומשכללת את המחשבה. הוא מציג דוגמאות למחקר לשוני ותרבותי כמו שבט הפיראהא והטענה שמערכת מושגית בשפה מאפשרת חשיבה כמותית, ומקשר זאת לרעיון של משוב חיובי שבו יצירת שפה משפרת חשיבה ושיפור החשיבה יוצר שפה מתוחכמת יותר. הוא מסביר שכך אפשר להבין פער אקספוננציאלי בין יכולות האדם לבין בעלי חיים אחרים.
צלם אלוקים: שכל מול רצון והקשר לבחירה
הטקסט מציג את הטענה שהרמב״ם מזהה את צלם אלוקים עם השכל, ומביא את טענתו הקודמת שברב קוק צלם אלוקים הוא הרצון ולא השכל. בהמשך הוא טוען שהפער אינו גדול כפי שנדמה, משום ששכל במובן של אינטליגנציה מחייב שיקול דעת והכרעה שאינם כפויים, ושזה קרוב מאוד למשמעות הרצון. הוא מגדיר אינטליגנציה כדבר הכרוך בשיקול דעת שבו בהינתן מצב נתון יש יותר מאפשרות אחת, והאדם מחליט בין אפשרויות ולא רק מגיב באופן מתוכנת. הוא מתאר זאת כדימוי של ״להזיז אלקטרונים בלי כוח פיזיקלי״ וכיכולת ״לברוא יש מאין משהו בקטן״ ולכן זה נקרא צלם אלוקים.
ביקורת על מטריאליזם, דטרמיניזם ומבחן טיורינג
הטקסט טוען שאינטליגנציה בלי בחירה מרוקנת את מושג האינטליגנציה מתוכן, ומוביל לאבסורד שבו גם מים או ציפורים ייחשבו ״אינטליגנטיים״ משום שהתנהגותם ניתנת לתיאור במשוואות מורכבות. הוא מבקר את מבחן טיורינג וטוען שגם אם אי אפשר להבחין בין מכונה לאדם בשיחה כתובה, אין זה אומר שהמכונה הפכה לאדם. הוא דן באפיפנומנליזם המטריאליסטי שלפיו מודעות היא תופעה נלווית שאינה גורמת לפעולה, ומציג קושי להוכיח מודעות בקוף מול מראה אם המודעות אינה חלק סיבתי מהתהליך. הוא מסיים בכך שההבחנה המהותית של צלם אלוקים תלויה ביכולת הכרעה שאינה כפויה, בין אם מדובר בהחלטות ערכיות ובין אם בהכרעות מדעיות בין תיאוריות.
אבולוציה, מאובנים, ומלאכים כרצון אלוקי בטבע
הטקסט קובע שבריאת האדם בצלם אלוקים היא סופו של תהליך ארוך שראשיתו ביצור לא שכלי השייך לקטגוריית בעלי החיים, ושבמקביל משתנה גם הצורה הפיזיולוגית של האדם. הוא אומר שההוכחות של דרווין וחוקרי המאובנים לקיום שלבים קודמים נראות משכנעות, ומביא ממצאים של שלדים של הולכי על שתיים בעלי גולגולת קטנה שהמוח שלהם אינו יכול להיות כמוח האדם המוכר. הוא טוען שהטעות של דרווין היא בראייה הכללית המתחמקת מן השאלה כיצד נוצרו השינויים, אך עם הכרה ברצון האלוקי הפועל בטבע באמצעות המלאכים אין צורך לשלול את תיאור המאורעות כפי שהחקירה המדעית מציגה אותם. הוא מעלה אפשרות לקפיצות או שלבים חסרים בין מינים ולפחות לגבי הבחירה מתאר קפיצה שאינה רציפה, ומציב מול זאת אפשרות שגם תהליך רציף יכול להיות מנוהל כחלק מהיות הקדוש ברוך הוא ״בתמונה״.
תמלול מלא
תיאור ההפרדה בתורה בצורה של דיבור על ההפרדה בין זכר ונקבה שנפרדו בדו-צדדי כזה שמה שנקרא נבראו בדו-צדדי ועברו ניתוח הפרדה. טוב, תיאור ההפרדה בתורה בצורה של ניתוח הוא בדרך חידה ומשל. הקדוש ברוך הוא אינו מנתח בבית חולים, הוא אינו זקוק להרדמה. נטילת הצלע היא נטילת הצד הנקבי שבאדם הנברא והפיכתו ליצור עצמאי. התהליך הזה של הפיכת האדם הדו-מיני לזכר ונקבה נפרדים היה בוודאי תהליך ממושך כמו כל התהליכים בטבע. אז מה שבעצם הוא רוצה לומר זה שהקדוש ברוך הוא לא עשה שם באמת הרדמה במובן הניתוחי, אלא זה כנראה בא לתאר איזשהו תהליך שאולי לא היה מודע לאדם, איזשהו תהליך שקרה לו באופן טבעי באיזשהו אופן שזה נפרד לשני סוגים אבולוציוני כזה או אחר שזה נפרד מדו-מיני לשני סוגים זכר ונקבה. גם הצמחת הגן שבו היה האדם ובאותה הפרדה, ויצמח השם אלוקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, הייתה תהליך ממושך. התרדמה מסמלת, הוא כותב פה זהו זכרתי, התרדמה מסמלת את העובדה שהאדם לא היה מודע לכך שהתהליך מתחולל. והנה כאילו הוא מתעורר ומוצא שיש אישה, יצור ממין האדם שהוא נקבה טהורה, להבדיל מהדו-מיני שהיה קודם, שהיא בת זוג ליצור ממין האדם שהוא זכר טהור, מה שלא היה כן מקודם. זאת אומרת האדם לא היה מודע לזה שהתהליך מתחולל. השאלה היא למה זה חשוב שהוא לא יהיה מודע, או למה צריך שהוא לא יהיה מודע. אני חושב שמה שמתכוון לומר זה שמדובר פה באיזשהו תהליך טבעי שלקח הרבה זמן, וזה לא איזה מישהו אחד שהיה בהרדמה עשו לו ניתוח הוא התעורר יש שני סוגי אנשים, אלא זה תיאור מטאפורי של איזשהו תהליך שקרה לאדם שאולי קודם לא הייתה לו בדיוק מודעות או משהו כזה עד שנוצר מין האדם, וכשנוצר מין האדם הוא נוצר כפול, זכר ונקבה בראם. כשהתורה אומרת ויברא אלוקים את האדם היא אינה מתכוונת לאדם אחד ששמו הפרטי היה אדם. אני רגיל לזה, שמעתי את זה את הרבה מירי רז, הזכרתי קודם היא דיברה ברדיו. הרבה מי? מירי רז. מי זו? רבה רפורמית נדמה לי לא יודע. אז היא אמרה שאנחנו רגילים לזה שאדם וחווה, אדם זה השם של הגבר וחווה זה השם של הנקבה. ואנחנו רגילים לזה שאדם זה שם פרטי, זאת אומרת זה שם של מישהו. אחר כך זה כמו פריג'ידר כזה זה נהיה שם של המותג, אבל בעצם זה התחיל בתור שם של… גם היום יש אנשים שקוראים להם אדם. הא? גם היום יש אנשים שקוראים להם אדם. נכון. לא, היא אומרת כמו פלאפון. כן לא לא זה אחרי זה זה הפך להיות… עדיין יש פריג'ידר שבאמת השם הפרטי שלהם הוא אדם. אדם, כן אדם ברוך. אז היא דיברה בצלם אלוקים עשה את האדם וכולי אז הם חושבים שזה את הגבר. בצלם אלוקים עשה את האדם הכוונה כל מין האדם, כי האדם זה לא שם פרטי אלא שם של המין. זה בצדק? מה? זה בצדק? כן כן. היא אינה מתכוונת לאדם, להיפך היא כל כך צודקת שזה ברור לגמרי. אני לא מבין איך מישהו חושב אחרת אבל לא משנה. היא אינה מתכוונת לאדם אחד ששמו הפרטי היה אדם. האדם בה' הידיעה הוא שם המין, כמו שבפסוק הקודם, נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים וכולי, אדם אינו שם פרטי אלא מדובר על מין האדם. וכן בהמשך, וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה וייפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. עוד פעם ברור אם אנחנו בה' הידיעה, האדם, אז ברור שלא מדובר על שם פרטי. אף אחד לא אומר היעקב או המשה, אין דבר כזה. כשאתה אומר האדם אז ברור שאדם זה שם של מין, זה לא שם של ישות פרטית. התיאור של יצירת האדם מן העפר הוא בדרך משל ומליצה. הקדוש ברוך הוא לא לקח כף עפר וגיבל אותה במים כמו שעושים הילדים בגן. העפר כאן הוא החומר שממנו נוצרו גם בעלי החיים. והמים זה כנראה איזשהו סוג של חיות, שמכניסים את החיות לתוך החומר הדומם זה העירבוב של המים עם העפר. אוקיי? למעשה בשפה של פילוסופים עתיקים כאן של אריסטו, מים, אדמה, רוח ואש, אז שמה זה אפילו ממש אני חושב שזאת הקריאה הפשוטה. נדמה לי שבתקופתו של אריסטו לא היה צריך בכלל לכתוב את זה. זה היה ברור שערבוב של מים עם עפר הכוונה ערבוב של יסוד העפר שזה הגולם הפשוט ביותר הנמוך ביותר החומרי ביותר עם מים שזה הכנסת חיות או משהו יותר חי, זה בעצם מה שיוצר את האדם. ואז זה לא… ועשו ארמונות בחול. אוקיי, רבי עובדיה ספורנו אומר שהאדם נוצר תחילה ביחד עם בעלי החיים כנפש חיה, כלומר, נפש חיונית בלתי מדברת. שכתוב נפש חיה אז הכוונה הקומה הראשונה של האדם, שזה הקומה הבהמית. בסדר? אז הוא חי, אבל הוא לא מדבר עדיין, נפש חיונית, זה מלשון נפש חיה, סליחה, רק אקח את זה. נפש חיונית לא מדברת. אגב, בספר התניה שעושים הבחנה בין נפש, הוא עושה הבחנה בין נפש אלוקית ונפש בהמית. שם נרדף לנפש בהמית זה נפש חיונית. ואת הנפש החיונית זה בעצם להבדיל מהנפש, להבדיל מאותם דרגות נגיד שמופיעות בספר היצירה? כן, המימד הבהמי שיש בכל אדם, יסוד החייתי שיש באדם, כולנו גם בעלי חיים. זאת אומרת, סוג של בעלי חיים. יש לנו פיזיולוגיה של בעלי חיים וכמו כל דבר אחר. יש את המימדים הרוחניים שהם הדבר שמעבר. אז הטענה של הספורנו זה שנפש חיה מתאר את הרובד הזה. בסדר, ולכן הוא אומר נפש חיונית בלתי מדברת. זאת אומרת, זה עוד לפני השלב של המדבר במינוח של הכוזרי, כן, הצומח חי מדבר. זה עדיין חי. כן, בדיוק. ולכן הוא קורא לזה נפש חיה. ואחר כך כמובן זה בדיוק הפוך מרש"י, כן, זה מדרש, זה לא רש"י. שנפש חיה זה רוח ממללא, זה בדיוק על הדיבור, כן, זה מה ש… טוב, אז הוא יגיע עוד מעט. ואחר כך ניתן בו צלם אלוקים השכלי, שזה המימד הרוחני כן שמעבר לבהמה. וכן הוא בבראשית רבה על הכתוב בתחילת היום השישי ויאמר אלוקים תוצא הארץ נפש חיה, אמר רבי אלעזר נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון. ספורנו לא הכיר את שיטתם של הביולוגים החדשים, אני חייב פשוט הבן שלי יכול להיות שנמצא שם באיזה מצב של… סליחה. הלו, שוני? אני באמצע שיעור. אפשר בעשר? אפשר בעשר? או שזה משהו שעכשיו חייב להיות? אוקיי, להתראות. הבן שלי פשוט ענייני דירה שהוא צריך לסגור וכולי, אז אני מפחד, אני לא רוצה ש… אוקיי, אז ויאמר אלוקים תוצא הארץ על הכתוב בתחילת היום השישי ויאמר אלוקים תוצא הארץ עוד פעם נפש חיה, אותו ביטוי, אמר רבי אלעזר נפש חיה זה רוחו של אדם הראשון. בסדר. ספורנו לא הכיר את שיטתם של הביולוגים החדשים, והוא הגיע לזה רק מפירוש הפסוקים. בעצם הטענה שלו, מה הוא בעצם אומר? שספורנו כשהקדוש ברוך הוא עשה את האדם נפש חיה, מה בעצם קורה פה? זה בדיוק אבולוציה. נכון? בהתחלה היה פה איזשהו סוג של בהמה שלאט לאט מתפתחת וניתנה בתוכה עוד מימד, עוד החלק הרוחני. אז אתם רואים שלא נוצר פה אדם כמו שאנחנו בדרך כלל רגילים, אלא זה מתחיל מאיזושהי בהמה וזה מתפתח לאט לאט להיות אדם, זאת אומרת תהליך אבולוציוני. אז הוא אומר שספורנו אבל לא הכיר את שיטתם של הביולוגים החדשים, הוא לא אמר את זה בגלל הביולוגיה, והוא הגיע לזה רק מפירוש הפסוקים. היה קשה לו הפסוק ויצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה. הלא נפש חיה הוא התואר של בעלי החיים ביום החמישי וביום השישי. אפשר לראות בפרשת הבריאה ביום החמישי וביום השישי משתמשים ממש במונח נפש חיה לגבי בהמות, לגבי בעלי חיים. אז ויהי האדם לנפש חיה כשאתה מקבל את ההקדמה הזאת בתורה מה זה נפש חיה, אז אומר הספורנו, נו, אז זה כנראה זה. כשבראו את האדם הוא היה נפש חיה, זה אגב אותו יום, יום שישי בבוקר, לפני האדם עוד עשו בעלי חיים. אז למה לא קראו לו נפש אדם? מה? בראו את בעלי החיים, למה קוראים לו נפש אדם? לא, זה היה כבר בעל חיים שבאופן פוטנציאלי בסופו של דבר יתפתח להיות אדם, לא כל בעלי החיים התפתחו להיות אדם, חלקם נשארו בעלי חיים. אז הוא אומר, זה היה אותו דבר שלעתיד יהיה האדם, אבל כשהוא נברא הוא עוד היה נפש חיה, לא היה משהו אחר. מכאן הגיע למסקנה שהתורה מספרת שוב את סדר הבריאה של האדם מתחילתו לפני שניתן לו צלם אלוקים. אמנם לעניין פירוש הפסוק אין זה מסתבר. זאת אומרת הוא חושב שהספורנו לא מסתבר מבחינת פירוש הפסוק. כי בפרשת גן עדן התורה באה להוסיף על מה שסופר בפרשת ששת הימים ולא לגרוע ממנו. יש את התיאור של בריאת האדם ביום השישי, ואחר כך פרשת גן עדן. בסדר? אז התיאור בפרשת גן עדן ספורנו בעצם מחזיר אותנו חזרה. ביום שישי עם התורה שנברא אדם. בפרשת גן עדן לפי ספורנו אנחנו חוזרים אחורה ומספרים איך זה קרה. אז בהתחלה הוא היה נפש חיה כמו בהמה ואחרי זה צלם אלוקים. בסדר? זה פשוט פירוט של מה שתואר בבת אחת ביום השישי. אבל הוא אומר שלא, זה תוספת. זאת אומרת ביום השישי נברא אדם בקומה ראשונה ובפרשת גן עדן שבא אחר כך זה תוספת ולא לגרוע. והנראה הוא מה שפירשו אונקלוס ובעקבותיו רש"י שרוח חיה היא נפש ממללא. דהיינו, כוח הדיבור והביטוי של מחשבותיו. כלומר, התורה מוסיפה כאן שהאדם הזה שכבר סופר שניתן לו צלם אלוקים, שהוא השכל, עוד רגע נחזור לזה, זה ביום השישי כבר בפרשת הבריאה. אז מתואר שהיה אדם וצלם אלוקים שזה כבר השכל, זה כבר לכאורה אדם המושלם. ולכן הספורנו אומר אז רגע, אז מה זה נפש חיה שמופיעה אחר כך? ואיך זה? כנראה שמתחילים לפרט מחדש את כל הבריאה שתוארה באופן לקוני ביום השישי. הוא אומר לא, זה שתי רמות. ביום השישי זה השלב הראשון ואחרי זה פרשת גן עדן בא השלב השני. אבל השלב הראשון זה לא בהמה כי כתוב שם צלם אלוקים. כבר ביום שישי כתוב. אז אם אתה אומר שפרשת הגן עדן לא מפרטת את מה שהיה ביום השישי אלא מוסיפה עליו, מה נשאר לו להוסיף אחרי שכבר יש באדם צלם אלוקים? מהו שלב ב'? כן, מהו שלב ב'? אם כבר תיארת הכל. זה מה שהוא אומר, שהתורה מוסיפה כאן שהאדם הזה שכבר סופר שניתן לו צלם אלוקים, שהוא השכל, עוד פעם הנחה מסוימת, היה מסוגל לבטא את מושגיו ומחשבותיו בצורה חיה מורגשת, כלומר בדיבור. זה מה שנוסף לו. זאת אומרת בהתחלה היה לו יכולת לחשוב, אבל לא היה לו את היכולת לבטא את זה בדיבור. ואז ניתנה בו, ניטעה בו היכולת לדבר, וזה רוח ממללא של אונקלוס ושל רש"י. עוד רגע אני אחזור עוד לדברים האלה. נפש חיה של בעל חיים היא היותו מרגיש וצועק וכדומה. ונפש חיה של האדם כוללת גם את היותו מסוגל לבטא גם את פנימיותו השכלית בצורה מורגשת. מורגשת כנראה גם עם רפלקסיה, זאת אומרת להיות מודע לזה. מסתבר שהדיבור האנושי לא נוצר מיד עם היווצרות השכל, אלא לאט לאט יצאה אצלו מן הכוח אל הפועל היכולת לבטא את מושגיו המחשבתיים במושגים מילוליים, וכך נוצרה השפה. אוקיי? עכשיו אני אעצור רגע פה, אני אדבר טיפה על המשמעות של הכמה שלבים שהוא אומר פה. קודם כל, הטענה היא שצלם אלוקים שנברא ביום השישי זה השכל. על זה דיברנו בהתחלה כשלא למדנו את הרב קוק. בשנה שלמדנו את הרב קוק אז אמרנו שבהתחלה ממש בתחילת הספר שלו לנבוכי הדור, הוא, אני אמרתי, אני טענתי שבעצם לנבוכי הדור בא לא לתרגם את המורה נבוכים לדורנו אלא לעדכן אותו. לא אותו דבר. לעדכן אותו כיוון שזה מורה נבוכים אחר. כי אצל הרמב"ם באמת צלם אלוקים זה השכל, אבל אצל הרב קוק צלם אלוקים זה הרצון, לא השכל. והאמת שאם חושבים על זה, אז על זה דיברתי פעם אני חושב. יום שישי… כן, זה שיעור קודם, שבעצם זה אותו דבר כי בדיוק, על האלקטרון הזה שזז בלי כוח. דיברתי אני חושב בשיעור הקודם זה היה, אני לא זוכר כבר. שבעצם זה אותו דבר כי כן, אם דיברתי על זה אז בטח הבאתי את הדוגמה של ה- כן, האינטליגנציה של הציפורים. מדברים תמיד על האינטליגנציה של הציפורים, איך שהן יודעות לנווט ולפתור משוואות דיפרנציאליות מסובכות, מה שאנשים אינטליגנטים אפילו לא תמיד מצליחים לפתור, ולפעמים אף אחד לא יודע לפתור אותם. עכשיו זה שטויות כמובן, ברור שאין לציפורים שום אינטליגנציה, כמו שלמחשב אין שום אינטליגנציה. אינטליגנציה זה חייב להיות משהו שהוא תוצאה של רפלקסיה ושיקול דעת. רק כשאתה מסתכל על מה עושות הציפורים, מנתח אותם, שם מודל מתמטי, כותב משוואה ומחליט, מוצא דרך איך לפתור אותה ועושה את זה, אתה אדם אינטליגנט. או אם גם אתה עושה חלק, זה תמיד סוג של אינטליגנציה, לכל אחד כמה אינטליגנציה שיש לו. לציפור אין שום אינטליגנציה, היא פשוט עושה את מה שטבוע בה לעשות. רגע, אבל מה שתיארת עכשיו לא חייב להיות בחירי. מה? לא, אז רגע… לכאורה התהליך הזה הוא תהליך שהוא לא… לא, לא, לא, לא. מה שאמרתי שזה כן חייב להיות בחירי. אני אגיד למה. מה שאם דיברתי על זה אז דיברתי על זה שם, אני אעשה את זה רק בקצרה כאן כי זה בדיוק הנקודה שעולה גם כאן. אם באמת כל מה שאני עשיתי כאן הוא כפוי עליי, כמו שלייבוביץ' לפעמים מתבטא שהמדע, הכרה מדעית כפויה עלינו… אז שוב פעם זה לא אינטליגנציה. בדיוק, אז שוב פעם זה לא אינטליגנציה. מה ההבדל בין זה לציפור? אז אני בסך הכל עושה דברים שאני מתכנת. רק ההכרה, רק ההכרה… אז זה לא אינטליגנציה. אז מה? זה שאני גם יודע את מה שאני עושה אבל אני לא מחליט על מה שאני עושה, אני רק מודע לזה, אני מצלם במצלמה את מה שהציפור עושה, אז אני נהיה אינטליגנטי? לא, זה בכלל צריך לשאול… זו השאלה. אז אני אומר אם זה ככה אז אין אינטליגנציה בעולם. ומה זה יודע בכלל? כן, בשיטה הזאת אני לא יודע מה זה יודע. מבחן טיורינג, כן על האדם, אתם מכירים את ה- מבחן טיורינג כשאיך אנחנו שיהיו כבר מכונות, כן הוא צפה ככה לעתיד, שיהיו כבר מכונות שיודעות לחשב בצורה מאוד מתוחכמת, איך נדע להבחין מתי זה מכונה ומתי זה אדם? מכונה ואדם מאחורי שתי חלונות, תכניסו להם שאלות ותקבלו מהם תשובה. בסדר? אתם לא רואים עם מי אתם מדברים, הכל בכתב, זאת אומרת לא שומעים, לא רואים, לא כלום, הכל אתה מקבל תשובה בכתב. מתי שלא תצליח להבחין אם אתה מדבר איפה יושב האדם ואיפה יושבת המכונה, זה אומר שהמכונות השיגו אותנו. אז המכונות נהיו אדם. עכשיו, המבחן הזה מפספס דבר נורא נורא יסודי. הוא מפספס את ההבדל בין ציפור לבין בן אדם. זאת אומרת, אדם במובן של יצור אינטליגנטי, יכול להיות שהמחשב יוכל לעשות אפילו שיחה יותר טוב מהאדם. לשיטת המטריאליזם הוא לא מפספס כלום. לא, ברור, הוא מניח הנחה, בסדר. אני רק לא מקבל את ההנחה. כבר דיברנו פעם אחת שצריך לא להתבלבל בין מטריאליזם ללא דואליזם, זאת אומרת, עוד לא קשור לבחירה, יכול להיות עולם רוחני. מטפיזיות של הכרה גם בלי בחירה? לא, לא, אז דיברתי על זה בפעם הקודמת, אולי לא היית, אמרתי שזה בעצם אותו דבר, שיקול הדעת והבחירה זה אותו דבר. זאת אומרת, בסופו של דבר אתה, כל עוד אתה לא מקבל החלטה על מה שאתה אומר אלא אתה מתוכנת ואתה יודע לדבר, היה לך מתכנת גאון. אז המתכנת שלך הוא הגאון, מה זה קשור לזה שהמחשב הוא אדם? איזה מין שטויות אלו? בעיניי. אבל מתי תדע להבחין? איך אפשר להבחין? אי אפשר להבחין. אבל זה שאי אפשר להבחין זה אומר שהוא בן אדם? אז יש לי בעיה עם ההבחנה. ומי שעיוור גם כן לא יכול להבחין, אז בגלל זה עכשיו אני מכונה ולא בן אדם כי הוא עיוור? לשיטת המטריאליזם זה בן אדם. נו, בסדר, זו הנחת המטריאליסט, אבל אני אומר צריך להבין שיש פה הנחה מאוד מאוד מרחיקת לכת. בעצם לפי ההנחה הזאת גם מים הם אינטליגנטים נורא, כמו שאמרתי, נכון? כי המים פותרים את משוואות נביא-סטוקס, מה שאף אחד כמעט לא יודע לפתור בשום מקרה שהוא לא טריוויאלי לגמרי. אלו משוואות נורא מסובכות, הרבה יותר מסובכות ממשוואות הניווט של הציפורים, הרבה יותר מסובכות. אוקיי? אז מה? אז מישהו יעלה בדעתו להגיד, המטריאליסט הכי גדול, יעלה בדעתו להגיד שהמים יותר חכמים מאיינשטיין? מי המציא את הנוסחה הזאת? לא משנה, זה משוואה שמתארת הידרודינמיקה. הידרודינמיקה, כן, לא משנה. אז זה, אבל זו משוואה מסובכת, קשה מאוד לפתור אותה, בסדר? רק במקרים מאוד מאוד פשוטים להפליא אנחנו מצליחים לפתור אותה, הגאונים הכי גדולים. אין, אי אפשר לפתור אותה, זה לא… אז מה זה אומר עכשיו? שהמים יותר חכמים מאיינשטיין? מישהו יעלה בדעתו להגיד דבר כזה? המטריאליסט צריך להגיד שכן. המטריאליסט צריך להגיד שכן, כי המטריאליסט דטרמיניסט צריך להגיד שכן. למה? כי גם איינשטיין כפוי לעשות את מה שהוא עושה וגם המים. לא, רגע, ההבדל המטריאליסטי יגיד שהחכמה זה המנגנון המוחי הכפוי שמבצע את התהליך. אבל מה ההבדל? גם הציפור עושה את זה, היא פותרת משוואות דיפרנציאליות, רק בשפה שלה, היא משרטטת את גרף הפתרון על ידי הכנפיים. היא לא פותרת משוואות. בטח שכן. קורה לה דברים שמתוארים על ידי משוואות. לא, מה זה משנה? זה אותו דבר. זה בדיוק מה שאיינשטיין עושה, בדיוק אותו דבר. כן, אבל הבן אדם לפי המטריאליסט הוא יותר חכם, חכם… לא, אבל זה מה שאני אומר, גם זה לא נכון. אוקיי, גם זה לא נכון. שניהם לא עושים כלום, באמת לא עושים כלום. אבל ההבדל מה שמוגדר כחכמה זה שיש לך מנגנון מוח שמבצע, שקורה לו הפעולות שמבצעות את החישוב ולא קורה לך משהו שאפשר לתאר אותו על ידי חישוב. מה ההבדל? אני לא מבין מה ההבדל, מה זה משנה? אמרת המשוואות של הזה הם יותר זה ולכן המים יותר חכמים. אני אומר לפי המטריאליסט הוא היה יותר חכם כי המשוואה של כל מה שקורה במוח, כן, זה הרבה יותר מסובך מהמשוואה… לא, בכלל לא בטוח שזה יותר מסובך, ממש לא. למה? אין הגדרה. ממש לא בטוח שזה יותר מסובך, ממש לא. דרך אגב, חוקרי המוח אומרים שהכל זה חישובים, כן, לא אינטליגנציה. לא, ברור, אנחנו מדברים על זה, אז על זה אני מדבר. כל הספר זה… אז עכשיו הטענה, הטענה הזאת בעצם מרוקנת מתוכן את המושג אינטליגנציה. אם תיקח אותו לאבסורד בעצם אתה צריך להניח שלמים יש אינטליגנציה. אנחנו לא יודעים להגדיר בדיוק, אפילו לא בדיוק, כל מיני מושגים אנושיים כמו מחשבה. לא, אני לא מדבר על חוסר היכולת להגדיר מה זה אינטליגנציה, ברור שאני אין לי הגדרה גם כן, ברור שלא. אבל איך אתה עונה על מבחני אינטליגנציה? נניח, כן, אומרת הבדיחה. אז וודאי שיש סיכוי טוב שנבנה מחשב שיענה, שיעשה את הפסיכומטרי. אבל הוא יעשה את הפסיכומטרי כי אתה בנית אותו ככה. הוא לא יעשה את זה מעצמו. בסופו של דבר כשאני יושב מול המכונה הזאת ואני אומר זה מכונה, זה בן אדם, זה מכונה, זה בן אדם… לא תוכל להבחין. אז לא תהיה לי הוכחה. ברור שלא. למה שאני אומר שהוא מכונה והוא בן אדם בגלל שאני מרגיש באינטואיציה. מה זה אינטואיציה? אני לא יודע. גם הוא לא יודע להגיד. אז אני אומר, מבחן טיורינג אני מסכים שיכול להיות שבסוף אנחנו לא נדע להבחין, מה שאני לא מסכים זה שבשלב שבו אנחנו לא נדע להבחין זה אומר שהמכונה הפכה לבן אדם. זה אני לא מסכים, אלו שני דברים שונים. אולי כן ואולי לא. זה שאלה מעניינת. אם תמיד תמצא שאלה שעליה הוא לא יודע. הוא לא יעבור את מבחן טיורינג, אבל אני אומר, בהנחה שהוא כן יעבור את מבחן טיורינג. נניח וזה לא דבר מופרך בכלל, זה יכול לקרות, אנחנו כבר היום לא כל כך רחוקים מזה דרך אגב, במערכות לומדות, רשתות נוירונים, אתה כבר לא כל כך רחוק מזה, זאת אומרת זה כבר אפשר לראות באופק את זה שזה יקרה. אוקיי, אז, אז, אבל זה אני חושב שזה, אז יכול להיות שהמבחן טיורינג הזה באמת הוא לא י… זאת אומרת הוא יעבור, המכונה. יש יש עוד הבדל שקשור לאינטליגנציה שאנחנו לא יכולים אולי להגדיר אותו מדויק, אבל גם בלי בלי בחירה, אני מנסה להגיד שאינטליגנציה בלי בחירה, שלאדם יש יכולת לדעת כל מיני דברים שהם נכונים גם בלי, זאת אומרת אותם הנחות יסוד או דברים שהוא הראייה הזאת של מה נכון מה לא נכון, כמו עיקרון של פשטות או של דברים שמשהו אחר מכני לא יכול לעשות. והציפור יודעת לעשות את זה, מה זאת אומרת? איך היא יודעת לעוף בדיוק לאוסטרליה? היא פותרת משוואה דיפרנציאלית עם התער של אוקאם, היא בוחרת את המשוואה הכי פשוטה ופותרת. הציפור עכשיו עובדת על פי עיקרון של רצף של אירועים סיבתיים. לא, וגם אתה עובד על פי רצף של… לא נכון, יש דברים שאני יודע שהם נכונים… הנחות היסוד האלה… אתה טועה. אין לך דרך להוכיח. לא, אתה טועה. אני לא טועה, כי יש דברים שאני יודע שהם נכונים בלי שקרה איזשהו משהו סיבתי שפעל וגרם לי… אין דבר כזה לפי התפיסה המטריאליסטית. לא, אז אני שנייה, אני לא מדבר על מטריאליזם, אני מדבר, אבל זה לא מה שאמרתי, אני מדבר לא על מטריאליזם, אני מדבר על משהו אחר שהוא… לא, דטרמיניזם לא מטריאליסטי, אותו דבר, עדיין אתה טועה. למה? בגלל שאם זה דטרמיניסטי אז פירוש הדבר שבעצם אתה מונע בדיוק כמו הציפור. אין שום הבדל. אין שום הבדל, אתה לא קיבלת החלטות פה, אלא מה? אתה מודע… נכון, לא קיבלתי החלטה. אתה מודע לתהליך המכני שאתה עושה כמו ציפור. לא רק על מודעות, לא רק על מודעות, לא קיבלתי החלטה אבל כן היה פה תהליך לא סיבתי. סיבתי לגמרי. לא סיבתי פיזיקלי. לא, סיבתי לגמרי. סיבתי פיזיקלי. אתה עוד פעם טועה. טעות. אני אומר לך, דיברנו על זה פעם קודמת, אני אסביר לך. הבאתי את הדוגמה הזאת נכון של הקוף מול המראה? עכשיו אני פשוט נזכר מתי דיברתי על זה. הקוף מול המראה. אז היה שמה ששלחתי שאלה לסומפולינסקי כן ששמו לו איזה כתם במצח העמידו אותו מול מראה והוא הוריד את הכתם והחוקרים טוענים שזה אינדיקציה לזה שיש לו מודעות עצמית. אוקיי? כי רואים שכשהוא רואה במראה את הדבר הזה הוא מבין שזה הוא, שזה לא קוף אחר, ולכן זה גורם לו לנקות את הכתם והוא רואה שזה מתנקה אז הוא מפסיק. זאת אומרת רואים שיש לו מודעות, הוא מבין שזה הוא, אז זה אומר שיש לו מודעות עצמית. עכשיו שאלתי את סומפולינסקי האם לדעתו זה מוכיח שיש פה מודעות עצמית, ניסוי כזה. יכול להיות שכן יכול להיות שלא, אני בכלל לא מדבר על השאלה אם זה נכון או לא, אני שואל אם הניסוי מוכיח את המסקנה שיש מודעות עצמית. לפי סומפולינסקי חד משמעית לא. הוא לא ענה לי על זה כמובן. הוא ענה אבל לא לא נתן לי תשובה באמת. אבל אין הוכחה לפי סומפולינסקי, אתה יודע למה? כי לפי התפיסה שהוא המטריאליסט… כן. ודטרמיניסט. עכשיו מה מה קורה לשיטתו? מה שקורה לשיטתו זה בעצם מה שנקרא אפיפנומנליזם. זאת אומרת, למה הקוף מזיז את היד כדי לנקות את הצבע? בדיוק כמו האדם אגב, זה לא משנה. נגיד שמישהו נותן לי אגרוף ואני נותן לו אגרוף בחזרה. איך מסביר את זה המטריאליסט? הוא גם יודע שיש מודעות ואני חושב ומחליט ומתעצבן, ברור, הכל הוא מסכים. אלא מה? שכל זה הוא אפיפנומנה. זאת אומרת כל זה מתלווה לתהליך המכני שמקבל את ההחלטות בלי קשר לעניין. זאת אומרת אני קיבלתי בוקס, הבוקס הזה מעביר פולס למוח, המוח מעבד את זה לפי המבנה שלו, לא משנה מה, כתוצאה מזה יוצא פולס ליד הזאת, תן לו בוקס בחזרה, וככה נתתי לו בוקס בחזרה. ויש את התחושה של הכרה. בדיוק. עכשיו מתלווה לזה מודעות. זאת אומרת יש לנו גם איזשהו אנחנו גם… עכשיו המודעות הזאת במידה רבה היא אשליה כי חלק מהמודעות הזאת זה גם תחושת החלטה. זה לא רק מודעות למה שקורה אלא יש לנו איזושהי תחושה שלדתם זאת אשליה של תחושה של החלטה. עכשיו אבל זה לא באמת שההחלטה הזאת גורמת למשהו. זאת אשליה שמתלווה לתהליכים. ואז אמרתי לו לשיטתך הקוף שעומד שמה מול המראה עובר את כל התהליך שאני עובר, נכון? רק המכני. מה הראיה שמתעוררת אצלו גם מודעות שמביטה בזה? הרי אתה לא מסכים שהמודעות גורמת להזזת היד וניקוי ה… היא רק מתלווה. אז מה הראיה שזה מתלווה? זה לא מתלווה, אולי לא אולי כן, לא יודע, אין שום ראיה. אלא מה, יש לו ת… הוא בנוי כמונו, האור מהמראה פוגע לו פה אז זה מזיז לו יד כדי לנקות את הקטע. בסדר? עכשיו אני… מה? זה יכול להיות כמו אם יש את החידה עם הכובעים, לדעת איזה כובע על הראש שלך מתוך מה שאחרים… אבל אתה מסתכל על אחרים ולכן אתה… זאת אומרת הוא מסתכל שם והוא חושב אולי גם אצלי יש… לא, הוא לא חושב כלום, זה בדיוק מה שאני אומר כי זה הכל תהליך מכני לפי סומפולינסקי. הוא רק יש מתלווה לתהליך המכני הזה גם מודעות אצל בן אדם ואצל הקוף אין לך שום ראיה שזה מתלווה לזה כי הרי את התהליך אתה מסביר. אז מה הראיה שלך שמתלווה לזה מודעות? עכשיו כמובן, זו לא פירכה עליו, הוא יכול להגיד נכון, אתה צודק, כל הסיפור הזה הוא שטות. בסדר, הוא רק לא אמר את זה, וניסיתי בכח להביא אותו לשמה. יש לי שאלה בסיסית, לפי המטריאליזם מה זה בכלל מודעות? מה זה מודעות? הרי יש פיזיקליזם, יש רק פיזיקה, כוחות, שדות, מה זה מודעות? הם טוענים שזאת תכונה של מכלול פיזיקלי. מה זאת אומרת תכונה של מכלול פיזיקלי? איזה תכונה? זאת טענה שלהם. אבל אם זו תכונה של מכלול פיזיקלי, אז זו תכונה פיזיקלית. תכונה של מכלול פיזיקלי. אבל תכונה פיזיקלית של הדברים? לא, לא. נוזליות זו תכונה פיזיקלית. זה לא זה. הם טוענים שנוזליות כן, אבל הם טוענים שזה לא. אז מה זה? תכונה, מכלול חומרי שבנוי באופן מסוים, נוצרת לו תכונה. אבל במטריאליזם יש רק חומר, יש רק… או, ברור, לכן זה רק תכונה של משהו, זה לא דבר המודעות. המודעות היא לא יש, היא תכונה. אבל היא לא תכונה פיזיקלית של הדברים, היא תכונה אחרת של הדברים. אני לא יודע. עוד פעם, אני מסכים איתך, אתה יודע, אבל זה מה שהם אומרים. לא, עכשיו אני חוזר אבל אל מה שאני אומר. הערה בסיסית. אני מנסה להגיד שגם בלי הבחירה, זאת אומרת, אתה יודע שיש תהליכים שהם לא מטריאליסטים סיבתיים, וזה יכול להיות גם בלי בחירה. מה זאת אומרת? לא משנה, התהליכים האלה אבל זה לא אכפת לי, אם הם דטרמיניסטים, אז מה אכפת לי אם זה פיזיקלי או לא? מה זה משנה? זה טבוע בך ואתה מוציא את זה לפועל. מה זה משנה אם זה פיזיקלי או לא פיזיקלי? אבל זה לא טבוע בך, זה אולי מוכרח שיקרה. בסדר, אז טבוע בעולם, אז עוד יותר גרוע. אז עוד יותר גרוע, זה טבוע בעולם ולא בי. אז בכלל אני לא אינטליגנט. בסדר, אני גם לא דטרמיניסט, אני רק אומר שזה עדיין יהיה ההבדל בינך לבין הציפור. אין שום הבדל. שום הבדל. בציפור יש את אותו דבר שטבוע ופותר את המשוואה. הציפור היא רק חלקיקים שפועלים עם כוחות. לא, מה זה משנה? ואצלך יש משהו אחר שנקרא רצון. אבל שמתלווה רק, זה בדיוק, עוד פעם אני אומר, הוא לא נוטל חלק בתהליך. הוא קורה אוטומטית. אז מה האינטליגנציה פה? מה זה משנה אם המכונה עשויה מאור או עשויה מברזל או עשויה מ… אני לא יודע מה. מה זה משנה? כל עוד זו מכונה מכנית, אז מה זה מעניין? זה הבדל, זה הבדל. לא, זה לא הבדל. אז אני אגיד, אתה יודע מה, לציפור יש אינטליגנציה ולמים אין כי היא גם נושמת. בסדר, אני יכול להראות הרבה הבדלים, גם יש לה כנפיים. גם זה עדיין הכל חומר. גם זה לא הבדל מהותי. שום הבדל בין משהו שהוא לא חומר לבין משהו שהוא לא… לעניין אינטליגנציה כלום. כלום. לעניין אינטליגנציה להגדרתך? ברור, לעניין אינטליגנציה כמו שכולנו מבינים את המושג אינטליגנציה. אתה אומר לעניין אינטליגנציה שמוגדרת על ידי משהו בחירתי, זה לא… לעניין אינטליגנציה כמו שכולנו מבינים את המושג אינטליגנציה. זה לא משנה כלום. אתה יכול להגדיר אינטליגנציה איך שאתה רוצה, אבל אני אומר, בתפיסה של כולם, כולל המטריאליסטים הכי גדולים, איך שהם מבינים אינטליגנציה זה בדיוק איך שאני ואתה מבינים אינטליגנציה. ובהגדרה הזאת הרפלקציה, או זה שזה רוחני ולא גופני, לא מעניין, זה לא רלוונטי בכלל. מה זה משנה? חייב להיות, הדבר המהותי באינטליגנציה זה שזה כרוך בשיקול דעת. ושיקול דעת פירושו, לכן כאן אני חוזר לרצון והשכל, שיקול דעת פירושו שכשבהינתן מצב מוחי נתון ואינפוט נתון לעיניים או איזשהו מראה שאני רואה או משהו כזה, יש יותר מאפשרות אחת. בדיוק. אני שוקל איזו מכמה אפשרויות אני בוחר להחליט, ללכת, להתנהג, לא משנה, תלוי באיזו החלטה מדובר. זה נקרא אינטליגנציה. אם הדבר הזה כפוי עלי, אין שום אינטליגנציה בזה, זה כמו מים. רב, נגיד שהוא מחליט לתקוף מצד ימין או מצד שמאל שיש לו שתי אפשרויות, הוא בהכרח מפעיל שיקול דעת. לא, אם זה כפוי עליו. הוא עושה חישוב אוטומטי, ברור לו, הוא כבר המוח שלו מאומן כזה, הוא רואה שפה יש הר, לא כדאי לתקוף, אז הוא תוקף מפה. אבל הוא לא חושב שלא כדאי וכן כדאי. זו שפה שלי. לא, השפה שלי זה להגיד כדאי ולא כדאי, אני מתאר את זה ככה. אני מנסה להבין שיקול דעת של בנאדם איפה הוא פה. אז אני אומר, אז גם שיקול דעת של בנאדם זה הוא זורם לפי הסיטואציה. המטריאליסט טוען שזה נכון, גם האדם הוא כזה. עכשיו להחליט שזה נכון או זה נכון… אוקיי, זה מה שאני אומר, אם האדם הוא באמת מחליט, אז אני מוכן לדבר על זה שיש לו אינטליגנציה. לכן אני אומר, לציפור אין פחות אינטליגנציה מהאדם, זו טעות נפוצה. לציפור אין אינטליגנציה, נקודה. אפס אינטליגנציה. אפס IQ. למרות שהיא יודעת לעשות דברים. אלא אם כן היא בוחרת. בדיוק, כן, אם אני מתכוון ציפור איך שאנחנו מבינים אותה בדרך כלל, ההנחה נגיד שהיא לא בוחרת, אני באמת לא יודע, לא בטוח. על סמך מה אתה אומר? לא, על סמך הגדרת המושג אינטליגנציה. הוא עכשיו מגדיר. המושג אינטליגנציה זה לא… יכול להיות שהיא בוחרת. יכול להיות שהיא בוחרת. נגיד לצורך הדיון שהציפור לא בוחרת. בסדר? אני לא יודע אם היא בוחרת או לא. נדבר על המים. או המים, כן, לא משנה. גם את זה אני לא יודע, אבל אני מניח שמים לא בוחרים, אוקיי? עכשיו הטענה שלי שמים אין להם מעט אינטליגנציה כמו שלציפור אין מעט אינטליגנציה, יש להם אפס אינטליגנציה. זה לא הבדל כמותי. כי אינטליגנציה אין פירושו איזה משימות אתה יודע לעשות. זה כל הבדיחות של המשגיחים, כן? תתנו לשחקן ה… אז עשרים ושניים חוליגנים, בדיוק. אז מה הוא מתכוון בעצם לומר? הוא מתכוון בעצם לומר שכאילו, איך הגעתי לזה? אין אינטליגנציה. זה לא ביטוי לאינטליגנציה. כן, בדיוק, זאת אומרת אתה לא מחליט, זאת אומרת הוא לא רואה את זה כאיזושהי פעולה שיש בה מימד, אני חולק עליו לגמרי דרך אגב. הוא לא רואה, בדיוק. אני בעניין הכדורסל יותר. השחקן שהצליח להבקיע שער יריבו איננו אדם מאושר יותר, אמר לייבוביץ', אלא בהמה עליזה יותר. אוקיי, זה אולי, כן, אז הוא יודע להתבטא. זה אולי סוג של רשעות לומר דבר כזה, לשחקני כדורגל שזאת העבודה שלהם. משפט חזק. הוא מתכוון לזה בכל מובן. נהדר, נהדר. זה לא יקרה. מה? הוא מטריאליסט? לא, הפוך. הפוך. אם הוא כתב את הבעיה הפסיכו-פיזית, לא, הוא ממש לא היה מטריאליסט. הוא לא היה מטריאליסט? מה פתאום. בכל אופן מה שאני רוצה לומר זה שהמושג אינטליגנציה או שכל, נגיד שהרמב"ם מזהה את צלם האדם, את צלם אלוקים שבאדם עם השכל, גם הוא בעצם מתחיל מנקודה שבה אלקטרון מסוים נוסע בלי שפועל עליו כוח פיזיקלי. כי אתה צריך שיקול, זה משמעותו של שיקול דעת. משמעותו של שיקול דעת שזה לא מתוכנת בך האופן שבו אתה חושב או מתנהג, אלא שאתה מחליט עליו. עכשיו פה לא מדובר על בחירה במובן של ערכים או במובן של בחירות מוסריות או דברים כאלה, אני מדבר על שיקול דעת אפילו מדעי, לבחור תיאוריה מדעית, להחליט שזאת תיאוריה שנראית לי יותר נכונה מהתיאוריה ההיא. אם זה כפוי עליי אז אני כמו מים או ציפור. אם אני מפעיל שיקול דעת אז יש לי אינטליגנציה. אוקיי? עכשיו שיקול דעת, הרב דיבר על זה שזה במקומות שיש הכרעות ערכיות, אז יש את ההקשר המוסרי ולכן אני אומר עכשיו, לא, בכל ההקשרים שדיברנו על ניסוי ליבט, זה החלטה מה לעשות. אני אומר בהחלטה מה לעשות יש דברים שנראים לנו כבחירות אבל הם בעצם ככה אנחנו בנויים והמקומות היחידים שבהם, לחיצה על הכפתור. אבל מקום שיש לך שיקול דעת כמו בין תיאוריות מדעיות. זהו, זה מה שהרב דיבר עליו, זה היה במקומות של הכרעה. אני לא יודע מה דיברתי אז, אני אומר לך מה אני חושב עכשיו. אולי פעם חשבתי אחרת, אני לא יודע. אני אומר לך מה אני חושב עכשיו. מה שאני חושב עכשיו שזה אותו דבר. אולי ערכיות או יותר ערכיות זה החצון חופשי, השכל הוא משהו, אתה יכול להתלבט בכל מקום שיש התלבטות אמיתית, זאת אומרת שיש שני צדדים שצריך לקבל החלטה ביניהם. זה יכול להיות התלבטות בין שני ערכים או התלבטות בין שתי תיאוריות מדעיות, זאת אומרת זה לא משנה כלום. זה לא דומה, אבל זה לא מספיק. אם בשביל בחירה ערכית צריך אינטליגנציה זה המינימום כי צריך להבין וצריך להפעיל שיקול דעת. כן, בדיוק, להפעיל שיקול דעת ולהחליט על אחת מכמה אופציות. אבל החלטה על אחת מכמה אופציות שהיא לא כפויה עליי פירוש הדבר שאני מזיז את האלקטרון הראשון. לא כוח פיזיקלי. כי המצב הנתון לא מכתיב לאן ירוץ האלקטרון בשלב הבא. אני עכשיו מחליט האם הוא ירוץ לפה או ירוץ לפה. אז מה זה אומר? מי מזיז אותו? הראשון, אחרי זה היד שלי זזה ונותנת אגרוף וכולי, אבל מי מזיז בהתחלה את האלקטרון הראשון? אני, זאת אומרת הנפש שלי, הרצון שלי, השכל שלי. לכן אמרתי שהשכל והרצון בעצם המודל של הרב קוק והמודל של הרמב"ם באמת מתלכדים במובן מסוים. זה לא בדיוק אותו דבר אבל זה כן אותה נקודה, זאת אומרת מותר האדם מן הבהמה או צלם אלוקים שיש באדם זה היכולת להזיז אלקטרונים בלי כוח פיזיקלי. לברוא, לברוא משהו בעולם, לברוא תהליכים. בדיוק, בדיוק. אז זה מה שהוא אומר שצלם אלוקים זה השכל, ואמרתי שהרב קוק אומר זה הרצון, ועכשיו אני אומר זה לא כל כך שונה כמו שזה נראה. כי למה, למה, אז באמת אמרתי את זה. בתחילת לנבוכי הדור באמת ככה חשבתי. אם אתה מדבר על אז, אני מסכים. עכשיו אני משחזר, זה היה כבר לפני זמן מה, גם לא בטוח שהספר גם לא נראה ממנו ככה. אוקיי, יכול להיות, אני לא זוכר כי עברתי לעשות עוד מהדורה שנייה. בהקשר שדיברתי שמה באמת אז אמרתי שאני דווקא מזדהה עם הרב קוק במחלוקת הזאת בגלל ששכל יש גם לבעלי חיים, פחות. הם יודעים לעשות דברים פחות מתוחכמים מאיתנו. אבל רצון משמעותו חופש בחירה, חופש בחירה באופן מהותי יש רק לאדם, לפחות מקובל לחשוב, שיש רק לאדם ולא לשום דבר אחר. לכן בעצם אם אתה מחפש את צלם אלוקים שיש באדם אני הייתי דווקא באמת שם את הדגש על הרצון. אבל עכשיו אחרי התובנה הזאת אני אומר, נכון לאז אני ודאי באמת חשבתי ככה, מה שקרה אחרי זה אני כבר לא זוכר. אבל עכשיו פתאום הבנתי באמת שזה עבר אצלי איזשהו שינוי. אבל עכשיו אני באמת חושב שזה אותו דבר. כי זה אותו דבר, שכל ורצון זה אותו דבר בסופו של דבר. לא, לא אותו דבר. זה מנגנון דומה. לא אותו דבר. זה לעשות בחירות, לא זה… להבחין. זאת הבעיה אולי, שקשה להתייחס לזה כבחירה. למה? להכריע בין שתי תיאוריות זו בחירה. זה שיקול דעת. בחירה זה עם קונוטציה של ערכים, לכן אני אומר זה שיקול דעת. אבל מה זה שיקול דעת? זה להחליט זה או זה. בדיוק. אתה צריך להחליט זה או זה, נכון. זה לבחור. התיאוריה הזאת או התיאוריה הזאת נכונה. מבחינתי הציפור לא בוחרת. אבל זה יותר מתקשר למה שאלדד אמר, זה רק ערכים. זה הבחירה. לא, אין לי בעיה, אני רק אומר המושג בחירה בדרך כלל מתייחס לערכים. אני מעדיף להגיד שיקול דעת. בסדר, תקרא לזה איך שאתה רוצה, הציפור לא מבחינה. לא. עוד פעם, אם יש לה בחירה ואני לא יודע יכול להיות, אבל בהנחה שאין לה בחירה במובן הרגיל שלנו, אז מה שהציפור עושה היא לא עושה מתוך שיקול דעת. היא עושה כי ככה היא מתוכנתת לעשות. זה הכל, כמו שהמים זורמים. המים מפעילים שיקול דעת? הם זורמים מפה או מפה? הם עושים חישוב פוטנציאל? איפה הפוטנציאל יותר נמוך שם אני אזרום? לא, הם פשוט זורמים לשם. זה הכל, כי זה מה שהנסיבות לוקחות אותם. למה אתה חושב שזה ככה? כי אם אתה לא מרגיש ככה, אין לזה שום סיבה אחרת שפה יזרום לשם ושם יזרום לפה. אבל גם המים, אם יש פה הר הם יזרמו משם. מה אתה אומר, הם חושבים או לא חושבים? פה יש הר ופה יש עמק, הם יזרמו לעמק. למה? כי הנסיבות לוקחות אותם, זה כוח פיזיקלי. המים זה משהו שמוכרח. כל השאר, אם הציפור זה בעצם אותו דבר, זה משהו שכפוי בתוכה, היא לא בוחרת. יכול להיות שהכל כפוי. יכול להיות שגם הקוף בוחר, יכול להיות שגם המים בוחרים. אתה מאמין שגם המים בוחרים? אני אומר מה הכי סביר. מדומם, לצומח, לחי. אז מה ההבדל ביניהם? הבדל ביולוגי. מה? הבדל ביולוגי אני חושב. לא, אומרים בהתפתחות גם אנחנו, בכל הפילוסופיה מדברים על הבדל בין דומם, צומח וחי. אני לא רואה הבדל מהותי, יש איזשהו הבדל ביולוגי שאני לא יודע להגדיר אותו. אולי אני לא מספיק מבין בביולוגיה, אבל שום דבר מהותי. אוקיי, השוני זה יכול להיות מהותי עדיין ברמה הטכנית. לקוף יש שנים עשר שרירים ביד ולבן אדם יש מאה שרירים. לא, אני מדבר דומם צומח. אז זה הופך את האדם… מה מהותי ומה לא זה עניין של איך אתה תופס את הבן אדם. בלי בן אדם, מה מהותי ומה לא זה כבר… דומם צומח וחי, יש הבדלים ביניהם. נכון. מהותיים. גם בתוך הדומם יש הבדלים וגם בתוך הצומח. נכון. אתה אומר שיש צמחים יותר אינטליגנטיים מאשר אבנים. מי אמר? אוקיי, השאלה איך אתה מגדיר אינטליגנציה. עוד פעם אני אומר, בהגדרות המקובלות של אינטליגנציה נדמה לי לפחות שאם אנשים לא מבולבלים, אז לא לצומח ולא לחי אין אינטליגנציה. לדעתי, אלא אם כן לבעל חיים גם יש בחירה, יכול להיות, את זה אני לא יודע. אם גם לו יש שיקול דעת באמת כמו שיש אצלנו, אז בסדר, אז גם לו יש אינטליגנציה ואז נכון לדבר על אינטליגנציה ורמות של אינטליגנציה. יש הגדרה לאינטליגנציה? אין הגדרה לאינטליגנציה אבל אני מדבר כרגע לא בספרות, כשבדרך כלל שאומרים אין הגדרה לאינטליגנציה מתכוונים לומר שאנחנו לא יודעים להגדיר איזה סוג פעולות מבטאות אינטליגנציה. אוקיי, רגע. לא לא לא. שנייה. אז זה דיון אחד. השאלה אם הכדרור המופלא של מסי הוא אינטליגנציה או שהוא סוג אחר של יכולת. אולי לא יודע מה, לאנשים יש יכולות מופלאות בתחומים שהם פרוזאיים, אינטליגנציות מרובות דיברתי על זה גם כן פעם. אבל זה ההתלבטות האם אפשר להגדיר את המושג אינטליגנציה. אבל כל ההתלבטויות האלו נמצאות במישור של התיאורים, במישור הפנומנולוגי, זאת אומרת איזה דבר שאני פוגש, איזה סוג התנהגות שאני פוגש יכולה להיחשב כאינטליגנציה. אני שואל שאלה אחרת, אני שואל על מה זה צריך להעיד כדי להיחשב כאינטליגנציה. אני טוען שציפור יכולה לעשות פעולות מתוחכמות, מסי הוא בן אדם אבל ציפור יכולה לעשות פעולות מתוחכמות ואתה תגדיר אותם ברמה הפנומנולוגית כאינטליגנציה ואני אגיד לך זה לא אינטליגנציה. זאת בעיה ברמה אחת קודם מהבעיה שבדרך כלל רגילים לנסח בתור הגדרת האינטליגנציה. כי אני אומר מחשב יכול לבצע פעולות סופר אינטליגנטיות אם תכנתו אותו אנשים אינטליגנטיים. האמת היא שיכולת הכדרור אין שום הבדל בינה לבין היכולת של הציפור. לא בטוח, לא בטוח. יכול להיות שיש שם קבלת החלטות והיא מהירה, לא בטוח. הכישרון של כדורגלן הוא בפיזיקה, כמו שיש כישרון בפיזיקה. לאיינשטיין יש כישרון בפיזיקה, זה לא אינטליגנציה? למה זה לא אינטליגנציה? חלק מהדברים המוח שלך עושה חישובים מתוחכמים במהירות. אם זה כישרון לקבל החלטות, אני מדבר לא על כישרון לקבל החלטות. אבל זה רק כישרון לקבל החלטות, גם בכדורגל זה כישרון לקבל החלטות. מי אמר לך שלא? שחקן יותר גרוע היה תוקף ככה ולא ככה. אני מדבר על היכולת הטכנית. היכולת הטכנית של הכדרור. לא כישרון לקבלת החלטות בכלל. יכול להיות שלא. אבל אני מדבר על היכולת לשחק כדורגל, לא יכולת טכנית. מסי בפעולה, הוא מקבל החלטות. אני רואה רק כדורסל. אבל תראה, אותו דבר יש גם בכדורגל. אפשר יותר או פחות, אבל זה מאותו סוג. אוקיי. לזרוק לסל או להעביר לחבר. כן, אמר, יש אנשים שמקבלים… ועוד פעם, אתה יכול להגיד שהוא מתוכנת לזה בעצם, ואז הוא פועל כמו ציפור. יכול להיות, אבל אני בכלל לא בטוח בזה. תשמע, בן אדם כן חושב תוך כדי משחק. אתה יודע, פרנץ בקנבאואר, מי שזוכר, הצעירים פחות מכירים אותו, מי שזוכר, הוא היה ידוע בתור גאון בכדורגל. זאת אומרת, איך קראו לתפקיד שלו? פליימייקר? לא, לא פליימייקר. הוא היה בלם. רומרו, רוג'רו, ליברו, ליברו. הוא היה בלם. הוא היה בלם? כן, אבל הוא היה בלם עם הפנים קדימה, לא בולם. הוא היה אדריכל של משחק. עכשיו עוד פעם, אני לא אז בטח לא מספיק הבנתי בזה בשביל… אבל זה בעצם מה שאנשים דיברו עליו. עכשיו שמה לפחות התפיסה המקובלת היא שכן הייתה קבלת החלטות, הייתה אינטליגנציה. אוקיי? תשמע, אתה רואה אנשים אינטליגנטים בין השחקנים. זה לא נכון שזה… יש שם אינטליגנציה. יש שם אנשים אינטליגנטים כן, אבל לא בכדורגל. לא, זה אותו דבר, זה נורא קשה לדעת. קרויף הוא גאון. גם קרויף, נכון. כן, היו אנשים ש… לא, אבל אני חושב שזה בקנבאואר, זאת הייתה ההגדרה שלו. ההגדרה הייתה שהוא היה גאון כזה, כי הוא היה אדריכל. יש כאלה שמקבלים החלטות מהר וטוב מקומית. האיש כנראה ראה דברים, ראיית משחק. כן, משהו שהוא ממש קשור לאינטליגנציה באופן לגמרי ברור. היה אחד שהיה מאמן של אחת הנבחרות של ה-NBA או משהו כזה, פט ריילי או שם דומה, כתב ספר בשם הצוות המנצח. פט ריילי. הוא עזב את תפקיד הכדורסל, הפך את זה לתוכנית ונהיה יועץ ארגוני לכל מיני חברות ועסקים. השיטות שבעזרתן הוא הפך חמישה… היה מאמן מיתולוגי. כן. אוקיי, אז לפעמים יש פה את זה. כן, ברור שיש. לי זה ברור שיש. טוב, בכל אופן, אז לכן אני אומר שבסופו של דבר הזיהוי של צלם אלוקים עם שכל ועם רצון הוא בעצם מאוד דומה. כי בתשתיתם של שני התהליכים האלה יושב משהו שאפשר לקרוא לו בחירה או שיקול דעת, לא משנה, אבל איזושהי החלטה שאתה מקבל לא כי אתה מתוכנת. אם אתה מתוכנת אז שוב פעם זה מאבד את משמעותו. וזה הצלם אלוקים שלך. הצלם אלוקים שלך זה כמו שאלוקים ברא את העולם, אתה יכול לברוא יש מאין משהו בקטן. אבל עדיין אתה בורא יש מאין, לכן זה נקרא צלם אלוקים. ולכן התפיסה שזה שכל והתפיסה שזה רצון לא באמת כל כך שונות זו מזו. כי בשני המקומות האלה, בשביל לקרוא לשכל הזה אינטליגנציה, אתה צריך להניח שמשהו נברא שם. זה לא תוצאה מתבקשת או מתוכננת מתוך מה שהיה קודם. וברור שיש לבני אדם כישרונות שמאפשרים להם יותר לעשות את זה ופחות לעשות את זה. וזו שאלה מסובכת קצת איך לנקות את הכישרונות האלה בשביל לזקק מהי אינטליגנציה הטהורה. כי אם נולדת באופן שאתה מתוכנת לעשות את זה יותר טוב, צריך לנקות את זה ממדד האינטליגנציה שלך. לא יודע, זה מסובך קצת. אני לא יודע להגדיר את זה עד הסוף ובטח לא לחשב את זה עד הסוף. אבל אני חושב שהעיקרון ברור. וזה לא קשור לשאלה מה זאת אינטליגנציה שבדרך כלל שואלים. לכן זה מה שאני רוצה לומר. כי הם שואלים את זה גם על ציפורים, הם שואלים את זה על קולות. זה לא קשור לשאלה הזאת. שם השאלה איזה סוג פעולות או סוג יכולות זכאי להיקרא אינטליגנציה. ואני לא מדבר על זה. אני מדבר על מאיפה באות היכולות האלה. כי אם יהיו יכולות שזכאיות להיקרא אינטליגנציה אבל הן מופעלות על ידי ציפורים או מים, אז זה לא אינטליגנציה בעיניי. וזה מה שאומר נפש חיה של בעל חיים הוא היותו מרגיש וצועק וכדומה. ומה הכוונה מרגיש? עוד פעם הכוונה לרפלקסיה. שיש לו מודעות, רפלקסיה, הוא תופס את עצמו וכולי. ונפש חיה של האדם כולל גם את היותו מסוגל לבטא את פנימיותו השכלית בצורה מורגשת. וכאן אנחנו מגיעים לשלב הבא, שזה היחס בין הדיבור למחשבה. פעם אני חושב הזכרתי את זה, מקובל לחשוב שזה מחלוקת ראשונים. האם אנחנו חושבים באופן מילולי או חושבים באופן לא מילולי. יש רשב"א בברכות. יש אנשים כאלה ויש אנשים כאלה. יש רשב"א בברכות. הרשב"א אומר, הגמרא אומרת שם, שקריאת שמע לומדים שמע ישראל, השמע לאוזניך מה שפיך מוציא, אתה צריך גם להשמיע לאוזניך, השמע לאוזניך מה שפיך מדבר. לא זוכר בדיוק את הלשון. זה רבי יוסי שמה. וחוץ מזה אומרים שגם… לא, אתה לומד שלא צריך להשמיע לאוזניו ואתה לומד שזה אפשר בכל לשון. שואל שם הרשב"א איך מאותו פסוק לומדים שני דברים. בדרך כלל הרי הגמרא אומרת שאם הפסוק הזה תפוס לעניין אחד. אז לדבר השני צריך עוד פסוק. זאת אומרת, איך מאותו פסוק לומדים שני דברים? אז אומר הרשב"א שזה לא שני דברים, זה אותו דבר. זאת אומרת, אם יש משהו שלא צריך להשמיע לאוזניו, אז לא שייך שזה יהיה דווקא בלשון מסוימת, נגיד בלשון הקודש ולא בכל לשון אחרת. כיוון שמחשבה לא נעשית בשפה. זאת אומרת אם אתה לא צריך להשמיע, אם אתה לא צריך לדבר אלא רק לחשוב, אז המחשבה לא אכפת לי איזה שפה היא נעשית, אין שפה במחשבה. אז ההנחה של כמה אחרונים, החזון איש מעלה אפשרות כזאת, ועוד כמה אחרונים, שהרשב"א מניח שהחשיבה לא נעשית באופן מילולי. לעומת זאת יש תוספות בשבת בדף מ', הרש"ש מעיר על זה, מי שחושב בבית הכיסא, מותר לחשוב בלשון הקודש? אז התוספות מדבר על זה שמה, והרש"ש מעיר שלפי זה יוצא שבמחשבה יש דיבור וזה סותר את הרשב"א במידת מה. נדמה לי שיש מחלוקת בין התוספות לבין הרשב"א האם המחשבה נעשית באופן מילולי. עכשיו ברור שהאמת היא שמחשבה נעשית גם באופן מילולי, אבל נדמה לי שבבסיס המחשבה המילולית יושבת איזושהי מחשבה קודמת יותר שהביטוי המילולי שלה הוא רק ביטוי של המחשבה, לא המחשבה עצמה. אוקיי? ולכן אני חושב שהמחלוקת בין הראשונים זה לא בשאלה מה באמת קורה אצלי בראש, כולם מבינים שאני יכול גם לחשוב בעברית או באנגלית, אלא מה קובע. בדיוק, אלא מי זה המישור הקובע לעניין המחשבה. אני חושב שזה המחלוקת, ככה נדמה לי לפחות. בכל אופן אבל לענייננו, היה ספר של השגיאה של דקארט של דמאסיו, שמה זה זוג חוקרים, בעל ואישה נוירו-פיזיולוגים, חוקרי מוח, אז יש לו ספר שתורגם לעברית, השגיאה של דקארט. הוא מדבר על זה הרבה, על החשיבה המילולית וחשיבה לא מילולית והיחס ביניהם. בכל אופן, אבל מצד שני ברור שהיחס הוא לא חד-כיווני. התיאור הזה הוא יחס חד-כיווני, מה שתיארתי עד עכשיו. זאת אומרת יש מחשבות היוליות בראש, ויש להם ביטויים מילוליים. זאת אומרת המחשבה המילולית היא לא שום דבר מעבר לצורת ביטוי של המחשבה ההיולית, זה הכל. זה יש אפילו מחקרים על זה, וגם על זה אני חושב שפעם דיברנו. יש שבט בברזיל שנקרא שבט הפיראהא, אם אני מבטא את זה נכון, כן, בדיוק, הוואן טו מני סיסטם. יש כמה, יש גם ב… פלופונזים אני חושב, יש גם ב… יש בעוד כמה מקומות כאלה שבטים שהם לא יודעים לספור מעבר לאחד, שתיים, הרבה. זה מה שהם יודעים. עכשיו מתברר שכשאתה נותן להם, כשאתה נותן להם את המונה… אתה מונה את הספרות, לא את המספרים. לא, גם מחשב סופר לפי בסיס שתיים… הוא סופר לפי בסיס שתיים והוא סופר גם יותר משתיים. פה זה אותו דבר, אז זה יותר הרבה. מה? איזה יותר הרבה? בדיוק. אז התחילו לשאול אותם עכשיו, היו חוקרים שמדווחים על זה בנייצ'ר, שמו להם תרגיל נורא פשוט, שמו להם נגיד חמש סוללות ושלוש סוללות ושאלו אותם איפה יש יותר? הם לא ידעו לענות. היה להם מאוד קשה לענות. אימנו אותם וזה, הם הצליחו בסוף. איך הם ידעו אבל לקחת את החמש? איך אפשר לשרוד בטבע בלי יכולת כזאת? בדיוק, איך הם יודעים לקחת את החמש? אני לא יודע. אני משוכנע שאם היו אומרים להם תיקחו אחד מהם הם היו לוקחים את החמש. מה זה אחד מהם? כאילו אחד מהפוזות. הוא היה לוקח לא יודע למה. לא, כנראה שלא, כנראה שלא כל כך פשוט. אולי לא. אמיתית, זה הדיווח, אני לא זוכר את הפרטים. אני הצעתי שם פרשנות אחרת, היה לנו ויכוח על זה בעצור כאן חושבים, אני הצעתי שם פרשנות אחרת לניסוי הזה. מה? אני נראה לי שחיות יודעות לעשות את זה. יש שאלות מהסוג שאתה לא… אבחנה ברמה החייתית אני מניח שגם הם יודעים לעשות. אבל כשאתה שואל אותם איזושהי שאלה שנוגעת לכמות הזאת, אני לא זוכר כבר בדיוק את המאמר, אני מדבר על לפני עשר שנים כבר או משהו כזה, אז הם לא יכלו לעשות את זה. עכשיו ברור שהאינטליגנציה לזה היתה להם. אבל אחרי שלימדו אותם הם עשו את התרגילים האלה, הם ידעו לעשות את זה. אבל הנקודה היא שכשאין לך בשפה, זה השאלה. וזה שלימדו אותם זה עדיין לא ראיה כי גם את הקוף אתה מלמד. כן, לא, אבל את הקוף לא תצליח ללמד יותר מדברים נורא בסיסיים, לא תצליח ללמד… הופס, תן לי מספיק זמן… לא, מסתבר שלא מצליחים כל כך, עם כל הזמן שיש, לא מצליחים. זה עוד שנים, לא אותו דבר. תיאורטית גם המוח לא עובד בדרך כלל. כן, אני לא יודע, אבל מה שאני אומר זה הפוטנציאל, אתה לא מדבר על פוטנציאל. לא, אבל אותם לא צריך ללמד, לא היה צריך ללמד אותם. היתה איזה פירסומת שהיה לה בית ספר לבגרויות, והיא לימדה את הקוף שמה לעשות שורש. אה כן? אז הוא עשה איי בריבוע שורש, אז הוא כתב איי. אני זוכר שזה היה בטכניון ואז כולם אמרו לו לא נכון זה ערך מוחלט של איי. זה היה כמו החבר'ה של גבולות אינטגרציה, הבדיחה על גבולות אינטגרציה. קלקלו הכל. גם הקוף בעצם ידע שזה ערך מוחלט, הוא רק לא רצה לגלות כדי שלא יתנו לו לעבוד קשה. מה הבדיחה על גבולות אינטגרציה? לא מכיר את זה ש… בנאדם גמר תואר ראשון בפיזיקה. לא, שגמר אפילו אולי דוקטורט… טוב, אין לו ברירה, הוא כבר אין לו פרנסה, הוא מחליט ללכת. כל החברים שלו משביעים אותו, אל תגלה שאתה אינטליגנט, לא אוהבים שם אינטליגנטים, אל תגלה כלום, אתה לא יודע כלום, תבוא כמו בול עץ. טוב, הוא עומד שמה, יש הרבה מבקשי עבודה. עומד שמה מי שאחראי, מסביר על המנוף, תראו יש לו מנוף, יש לו זרוע והוא מסתובב, הוא יורד ועולה וכולי. נגיד שהמנוף הזה נגיד הוא עשרה מטר, לא יודע, איקס, לא משנה כמה, הוא עושה סיבוב שלם, מה היקף העיגול? מה היקף העיגול? ההיקף. אחרת זה לא מסתדר עם הבדיחה. לא, רגע, חכו, חכו. גם את ההיקף עושים עם אינטגרל. אינטגרל מסלולי, זה לא אינטגרל של שטח. גם את ההיקף עושים עם אינטגרל. אז הוא שואל אם מישהו יודע מה ההיקף, כולם שותקים. הבן אדם כמובן מת להגיד שני פאי אר, אבל הוא שותק, אמרו לו, השביעו אותו שלא יגלה שהוא אינטליגנט. כולם שותקים. הוא שואל עוד פעם, הוא המום הבן אדם, תשמעו זה בעיה של בגרות, זה לא עניין של אף אחד לא יודע? כלום. אחרי חמש פעמים שהוא שאל הבן אדם כבר לא יכול להתאפק, אומר מינוס שני פאי אר ההיקף. אז שואל אותו המנהל, יפה, אבל מינוס, מה עושה שמה המינוס? אז כולם צועקים כי הוא הפך את גבולות האינטגרציה. טוב, אז הקוף הזה ששכחת איך קראו לו. לא, פשוט נראה לי ששלחו לה מכתב החברה שם. זה היה פרסומת של איזה בית ספר. ושמו את זה בפרסומות וחבר'ה שם, אתה יודע, שם הכל ברצינות, שלחו לה מכתב שאוי ואבוי להתקבל לבית הספר שלנו שמלמד טעויות. אור שינרמן אני חושב קראו לה. היה בית ספר כזה. נכון, אז היא עשתה פרסומת והצטלמה וזה היה הפרומו בקולנוע שם בנתניה. ואני זוכר איך שהקרינו את זה כולם מה פתאום זה. כנראה בגלל זה כבר לא שומעים עליה. שלחתי לך על זה על יחס הזהב. בקיצור, אבל הנקודה שאני רוצה ללמוד מהפיראיה האלה זה שהיחס הוא דו סטרי. גם המחשבה באה לידי ביטוי בצורה של דיבור, אבל מצד שני הדיבור בעצמו חוזר ומשכלל את המחשבה. ואם אין לך מספיק מילים לבטא, זה מחקרים של וורף. גם כן דמות מאוד מעניינת. יש ספר שתורגם לעברית, שכחתי את שמו, של וורף. הטאו של, לא הטאו, לא. וורף זה מחקרים, זה ספר. הטאו של פו, לא? לא ממש לא. הטאו של פו זה משהו אחר לגמרי. ספר מחקרים בלשניים של אחד שלא למד בלשנות אגב. הוא אחד המלומדים החשובים ביותר בתחום הזה שכולם מצטטים אותו. והוא לא למד, הוא למד רק לא פורמלית. לא היה לו תואר פורמלי. בכל אופן, אז הטענה, הוא עסק בזה גם כן לא מעט, שזה שאתה מצויד במערכת מושגית חוזר ומשכלל לך גם את המחשבה, כי בלי שיש לך מושגים אתה לא יכול לחשוב על דברים. אז ההתפתחות היא לא לכיוון אחד, לא מתוך היכולת לחשוב אל השפה, אלא מתוך היכולת לחשוב אתה יוצר שפה. יצרת שפה, זה משפר את יכולת החשיבה שלך, ומין איזה משוב חיובי. שאגב זה אחת הסיבות אני חושב, נגיד אפילו בתפיסה אבולוציונית, שהפער האינטלקטואלי בין אדם לבין בעל החיים הבא אחריו הוא אקספוננציאלית הרבה יותר גדול מאשר בין בעל החיים ההוא לזה שבא אחריו. הרבה יותר גדול. ולמה? כי יש פה איזשהו פידבק משוב חיובי וזה מתפוצץ. זאת אומרת, אתה ברגע שאתה צובר יתרון קטן, מצליח לייצר שפה, השפה הזאת משכללת את המחשבה, אבל שכלול המחשבה יוצר שפה יותר מתוחכמת, השפה יוצרת המחשבה, משוב חיובי וזה מתפוצץ, זה נהיה אקספוננציאלי. זוכר שדיברנו על המחשבים שברגע שהם יצליחו לשפר את עצמם בצורה אוטומטית אז כבר זהו, זה משם. בדיוק, אז אני אומר כשיש מנגנון של משוב חיובי וזה הנקודה שאתה צריך השפעה דו צדדית של המשוב, אז אתה מפתח פער אדיר. אוקיי? אחרת זה ממשיך פולינומיאלי, זה נהיה פער שגדל אבל גדל בקצב סביר. טוב, בכל אופן אז זה מה שהוא אומר פה שהדיבור האנושי לא נוצר מיד עם היווצרות השכל, אבל מצד שני זה לא נכון להגיד שהשכל היה מושלם ובשלב ב' נוצר הדיבור. ברור שהדיבור מבטא שלב שאחרי זה חוזר ומשפר גם את השכל. זאת אומרת זה מין דבר שבונה את עצמו. זאת באשר לקושיה של ספורנו. אך לעצם תפיסתו שבריאה. בריאת האדם בצלם אלוקים זהו סופו של תהליך ארוך שראשיתו ביצור לא שכלי השייך לקטגוריה של בעלי החיים ההולך ומתקדם עד שניתן לו השכל האנושי ובמקביל גם הצורה הפיזיולוגית של האדם המוכרת לנו מסתבר שזה תיאור נכון. זאת אומרת זה לא הפשט בפסוקים כי זה לא נכון שפרק א' מתאר את זה ופרק ב' מתאר את זה אבל זה כן נכון שזה היה התהליך שהאדם נברא בת… לא מתוך אילוץ פרשני בפסוקים אלא מתוך הידע המדעי שלנו שאנחנו יודעים שדברים כאלה לוקחים הרבה זמן וקורים באופן הדרגתי וסביר להניח שגם התורה כשהיא מתארת את זה אמורה להתפרש באופן הזה. אבל זה נכון גם על החיות לא זה נכון גם על החיות אבל התורה לא תיארה את זה ככה על החיות. בסדר גם אצל האדם היא לא תיארה את זה ככה הנה הוא כבר חולק על ספורנו גם אצל האדם זה לא תואר ככה ועדיין זה נכון כי מדעית זה נכון. עכשיו הוא מוסיף ההוכחות של דרווין ושל חוקרי המאובנים לקיומם של שלבים קודמים כאלה נראות משכנעות. כאילו ברגע שזה נראה משכנע אז זה נכון זאת אומרת אין סיבה להניח שזה לא נכון. כמו שהרמב"ם אמר על זה דיברנו על זה גם כן שהרמב"ם כשהוא אומר שאם הוא היה משתכנע מדעית או פילוסופית במשהו מסוים אז את הפרשנות הוא כבר היה מסדר עם כלים פרשניים הוא לא מוכן לכפות את הדוגמות הדתיות שלו על התפיסות המדעיות. אוקיי. הטעות של דרווין הוא אומר אצל ברויאר היא בראייה הכללית של הדברים המתחמקת מן השאלה איך נוצרו השינויים אך עם ההכרה ברצון עוד רגע אני אחזור לזה אך עם ההכרה ברצון האלוקי הפועל בטבע באמצעות המלאכים אין לנו שום צורך לשלול את תיאור המאורעות כפי שהחקירה המדעית מציגה אותם. ישנם ממצאים של שלדים של הולכי על שתיים בעלי גולגולת קטנה שהמוח שלהם אינו יכול להיות כמוח של האדם המוכר לנו. אגב פה אני לא לגמרי בטוח שזה נכון במונחים של היום כי פעם שכחתי איך קראו לתורה הזאת שתולה את האינטליגנציה בגודל המוח זה לא נכון זאת אומרת זה נפסל כבר זה גם לא פוליטיקלי קורקט כמובן אבל זה גם לא נכון. יש דוגמאות הרבה דוגמאות נגדיות לכן גודל המוח אני לא בטוח שהוא מדד. האדם שעליו נאמר נעשה אדם בצלמנו הוא השלב האחרון של ההתקדמות ההדרגתית. עכשיו פה יש נקודה למה הוא מתכוון עם המלאכים ועם זה שמה הטעות של דרווין בראייה הכללית של הדברים אז מה אתה רוצה הרי דרווין מתאים לגמרי לתורה אז מה הבעיה מה הטעות של דרווין הוא בכל זאת מתעקש שיש לו איזושהי טעות. נדמה לי שהתהליך מנוהל. מה? שאם התהליך מנוהל או תהליך אקראי. אני לא חושב שדרווין אמר שהתהליך לא מנוהל זה כבר פרשנויות של אנשים שבאו על דרווין. נכון שזה משהו שהוא אומר. כן אני חושב שהוא מתכוון נדמה לי אני באמת לא בטוח כי זה סתום פה אבל אני חושב שהוא מתכוון לומר על הבעיה של השלבים החסרים או על הבעיה של הקפיצות מוצא המינים. הרי יש שני ויכוחים בין דרוויניסטים נאו-דרוויניסטים ובריאתנים. יש כאלה שמכחישים בכלל את התהליך האבולוציוני אז זה שטויות. אבל יש שאלה יותר קשה שכאן הנאו-דרוויניסטים מדי בטוחים בעצמם אני לא מספיק בקיא אבל יש לי חשש שהביטחון הזה קצת מופרז שיכולים להיווצר גם מינים חדשים ממינים קודמים יכול להיווצר שינוי מיני. עכשיו ההגדרה של שינוי מיני כמובן בעייתית דיברנו על זה קודם על השאלה של מה זה אינטליגנציה וצומח חי ומדבר כי ההגדרה היא הגדרה שכמובן בעיני המתבונן. אבל יש איזושהי טענה שיש גבול לתהליך ההשתנות הטבעי זאת אומרת יש משהו שלא יוכל לצאת ממשהו שקודם לו למרות שכן יש תהליך אבולוציוני אבל לא יצא מין אחד ממין אחר. למה? יש איזושהי טענה כזאת כי זה פער… למה? כי גם בשטח לא רואים מה… שגם בשטח לא רואים וזה לא יכול להיות כי ההסתברות היא הסתברות כזאת שהיא בלתי אפשרית. אתה כשאתה הרי השינויים האבולוציוניים שינויים קטנים עכשיו בשביל שיצא מין הטענה שלהם שאין מעבר רציף בין מין אחד למין אחר. זה היה צריך להיות באיזשהו מקום איזשהו שינוי גדול בבת אחת. זה בשטח לא… מה? גם תיאורטית לא רק בממצאים. הטענה היא שגם תיאורטית… לא הם טוענים שאין. פער מוזר למה שלא יהיה רציף? לא הם טוענים שאין גם תיאורטית. אין איזה רצף תיאורטי שיעשה את זה או שהוא לא סביר? לא יש איזשהו פער יש איזו קפיצה בין מינים אין רצף. אין נגיד למשל בהיווצרות העין. זה לא רק ממצאים הטענה היא גם תיאורטית יש כמובן כל מיני טענות אבל יש גם טענות תיאורטיות. זה קצת מוזר למה שלא יהיה רציף? כי זה לא רציף יש פה איזושהי קפיצה שהיא לא… אתה לא יכול לעבור מבעל חיים לאדם או מצומח לבעל חיים נגיד לפי התפיסה של הבריאתנים כי זה סוג אחר זה משהו שלא יכול לעבור רציף כי זה לא כמותי זה משהו אחר זה סוג אחר. בדרך כלל מגדירים את זה כמי שלא יכול להתרבות אחד עם השני אבל אני לא בטוח שפה גם ההגדרה הזאת רלוונטית. עכשיו פה יכול להיות שמה שהוא מתכוון לומר זה באמת זה שברגע שיש בעיה של השלבים החסרים או הדברים קוראים להם בכל מיני צורות ופה הוא אומר שאם הקדוש ברוך הוא שולח איזשהו מלאך להעביר את האבולוציה להעביר אותה שלב ועכשיו היא תמשיך גם הלאה אז אין בעיה אנחנו רואים הכל קרה בדרך אבולוציונית לאט לאט רק יש מלאכים שפתרו לנו את הבעיה של הפערים של השלבים החסרים. יכול להיות שלזה הוא מתכוון פה, אני לא בטוח. השלב האחרון הוא ודאי כזה, אז דווקא זה יכול, השלב האחרון הוא ודאי כזה. מה זאת אומרת? שקיבלנו בחירה, זה ודאי לא קרה בתהליך. אם יש, אותם אלה שמכחישים את הבחירה, כן, אבל מי שחושב שיש, אז דווקא זה יכול קצת לחזק את הטענה ש… הנה, זה דוגמה למשל למשהו שלפחות בהסתכלות שהיא לא דטרמיניסטית ומטריאליסטית, יש פה איזושהי קפיצה שהיא לא רציפה. קודם, או שאין לך בחירה או שיש לך, אין קצת בחירה והרבה בחירה. או שיש או שאין, או שאתה סוטה מחוקי הפיזיקה או שאתה לא סוטה. זאת אומרת, זה לא, אין פה רצף של מעבר. אז כנראה שהוא מדבר על הדבר הזה. אני לא בטוח שצריך להגיע לזה, בהחלט ייתכן שיש רצף, וכל השאלה באמת אם, ויכול להיות שעכשיו מה שאמרת, יכול להיות שהוא באמת מתכוון לזה, אני לא בטוח. אבל אני רק אומר, לגופו של עניין, בלי קשר למה שהוא מתכוון, יכול להיות בהחלט שכל השאלה היא רק אם זה מנוהל או לא. וכל העסק יכול להיות נכון, כולל הקפיצות, יכול להיות שאין קפיצות, זה רצף. ועדיין זה מנוהל, זאת אומרת זה לא אומר שהקדוש ברוך הוא לא בתמונה, רק אומר שהוא פועל באופן הזה או בדרכים האלה. אוקיי?