פרשנות ודעות קדומות

ראה את שיטתו של מרן רבי שלום משאש בסוגיא התלמודית (בבא מציעא, דף ק"ז עמוד א'), שעין הרע המוזכר אינו כפשוטו, ומדובר בהן על האדם עצמו שיתקן את העין הטובה שלו: "והפירוש האמיתי והנכון בדברי חכמינו זכרונם לברכה: 'תשעים ותשעה מתים בעין הרע ואחד מיתת אדם'. אין זה כפשוטו שמתים מחמת שהטילו בהם עין הרע, אלא נהפוך הוא. שמתו בשביל שהם הטילו עין הרע באחרים."" ("שמש ומגן", חלק ב' עמוד שכ"ו)
וכן פירש עוד לפניו (ורבי שלום משאש לא ראה פירוש זה) הרב משה דוד ואלי מחכמי איטליה

יש שיעור על כך של הרב משה אלחרר ביוטיוב ניתן להאזין

לא הבנתי מדוע זה שאלו שהטילו עין הרע על אחרים הם שמתו משפר את המצב? וכי זה כן יכול להמית?
נראה שמה הטריד אותם הוא לא המיסטיקה שבעניין (כי בזה אין הבדל בין בעל העין לשני) אלא המוות ללא הצדקה (סתם בגלל עין הרע). אבל אני מוטרד מהשאלה הראשונה ודווקא פחות מהשנייה. ראה ר"ח חגיגה ה ע"א: ופתרון יש נספה בלא משפט – כגון אדם שהרג חברו. רואים שניתן למות ללא הצדקה אם האחר בחר להרוג אותך.