כפיה דתית- בין תחבורה ציבורית בשבת לברית מילה
אני לא מכיר הרבה מצוות שכופות עלי לעשות מעשה דתי במישהו אחר, על חשבון הכאב והמום שבו.
עולה בי השאלה: האם למול את בנו זה מוסרי?
אולי כשיגדל אז הוא יחליט בעצמו אם לעשות לעצמו כן.
האם יש בין זה לבין נישואים אזרחיים או תחבורה ציבורית בשבת, בהם איני רוצה לכפות את האחר החילוני לאמונתי שלי?
אמנם כך ה' ציווה. אבל האם זה מוסרי להכאיב לאחר ולעשות בו מום על פי ציווי ה'?
ויותר מזה- האם לחילוני שלא מקיים מצוות ובכל זאת מל את בנו יש הצדקה מוסרית לכך?
אני לא חושב שזה כל כך בעייתי. ראשית, מדובר בכאב מקומי שעובר וזהו. ילד קטן לא מודע ולא חש בכך כל כך. שנית, אם זה הדבר הנכון אז אתה עושה זאת לבנך עבורו. ושלישית, אם זה לא מוסרי אז גם לחנך אותו זה לא מוסרי, וגם לתת לו לאכול אוכל שאולי אינו אוהב זה לא מוסרי, ובוודאי להקפיד שיאכל בריא (ולא טעים) זה לא מוסרי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer