דרכך בגיבוש עמדות ודעות
שלום הרב
כפי שאני נוכח כאן במאמריך אתה מאוד נחרץ ומחזיק בדעתך, וכאשר נראה לך משהו אתה מבטל את דעות כל מי שיאמר להיפך, למן האחרונים ועד הראשונים ואף הגמ' [ואתה מקבל אותה כסמכות בלבד], הייתי רוצה להבין למה עצם העובדה שרוב האנשים שחשבו על אותם דברים הגיעו למסקנה אחרת משלך [ובפרט אנשים שאמורים להיות חכמים ממך] לא גורמת לך לחשוש שמא אתה טועה.
למה המחסום הטבעי שיש לכל אדם שלא יעיז לחלוק על דעה שכל החכמים במשך הדורות החזיקו בה כאמת אינו קיים אצלך, האם נראה לך שאכן אתה קולע לאמת יותר מהאחרים???
[ואל תשיבני 'כך אני סבור ומה ברצונך שאעשה', משום שילד קטן שרואה שכל סביבתו חושבת אחרת ממנו נוהג לבטל את דעתו, ומהיכן בא לך ההרגשה שאינך ילד קטן ביחס לריבוי גדול כזה של דעות האומרות אחרת ממך].