תכונות יחסיות

שמיקום היא תכונה שלא מופיעה בשום אובייקט. זוהי תכונה מקרית. הספר יכול להימצא מטר מעל לרצפה אך גם שתי מטר מעליה. היא פיקציה.
לעומת זאת הצבע הצהוב מתאר משהו שאכן קיים בחומר.

אז מה? למה זה רלוונטי? החפץ גם יכול היה להיות בצבע ירוק. וגם אם היה הבדל, מדוע תכונה מקרית אינה טענה על המציאות? האם המשקל שלי אינו טענה על המציאות כי אני יכול לעשות דיאטה? אני ממש לא מצליח להבין את הדיון הזה.

אני שואל היכן התכונה הזאת "נמצאת" אם היא אינה חלק משום אובייקט. ירוק וצהוב הם תכונות של אובייקטים גם אם תכונות מקריות אבל עדיין הם חלק מהם. אבל מיקום של עצם במרחב היא אינה משקפת מצב אינהרנטי בעצם אלא יחס חיצוני בינו לעצמים אחרים.
וממילא אם היא לא נמצאת בשום דבר אלא רק במוחנו האם בכוחה לומר לנו משהו על המציאות.

איבדתי אותך לגמרי. היכן נמצא טוב הלב שלך? יחסים לא נמצאים בהכרח במקום כלשהו, אבל זה לא אומר שמדובר בטענות שאינן עובדות על העולם. אגב, פוטון הוא אובייקט פיזיקלי וגם לו אין מקום מוגדר בחלל. אז גם הוא נמצא רק במוחנו? שלא לדבר על השכל שלך או שלי, שגם לא נמצאים בשום מקום.

לא כל תכונה קשורה למיקום אלא היא תכונה של "אובייקט". אלה הם אכן דבריי. כך גם טוב הלב, פוטון או "נשמה".
העניין הוא שמה זה המושג "מקום", הוא לא מושג שהוא "עצמי" בעצם אלא יחסי לשאר העצמים. אבל אם כך מה הקשר בינו לבין העולם.
למשל כאשר קיימים לפני שתי משקולות אחת שוקלת 10 ק"ג והשניה מאה ק"ג. אני יכול לטעון שהמשקולת השניה כבדה יותר מהראשונה. הטענה שהיא כבדה יותר היא אומנם יחסית (היא לא תכונה של עצם) אלא יותר קטלוג של ההבנה. אבל עדיין היא טענה נכונה. כי היא משווה בין תכונות של אובייקטים.
אבל מיקום הוא תכונה שלא נמצאת בשום אובייקט אלא יחסית לכולם אז כיצד היא קיימת?

אכן כל אלו הם תכונות שקיימות בעצמים עצמם. למשל טוב הלב הוא אכן לא תופס מקום מסויים אך אם זאת הוא תכונה לעצם (הנשמה). כך גם פוטון הוא אובייקט בעולם.
זה בדיוק דבריי.
כך גם למשל כאשר אנחנו עושים השוואה ויחס בין שתי משקולות אחת שוקלת 10 ק"ג והשניה 100 ק"ג. כאשר אני טוען שהמשקולת השנייה כבדה יותר מהראשונה. אף שאני טוען מושג שהוא יחסי "כבדות" הוא מתאים למציאות כי היא מתייחסת נכונה לתכונות של העצמים.
אך השאלה היא כיצד תיאור שהוא כולו יחסי יכול לטעון משהו על העולם. כי המיקום של אובייקט הוא לא תכונה בו אלא יחס במציאות. אך, אם כך כיצד זה טוען טענה עובדתית על העולם? (זה כמו ריגרסיה אינסופית)

צר לי אבל התייאשתי. או שאתה לא מבין אותי או שאני לא מבין אותך. לי זה נראה כמו נונסנס.

הרב מסכים שאם בכל המציאות וההוויה אצלנו היה רק חפץ אחד בלבד לא היה ניתן לטעון מה מקומו? כי אין לנו מישור ייחוס כלפיו?
אם כך, כאשר קיימים לנו כמה וכמה עצמים כל היכולת שלנו לטעון משהו כמו מיקום נגזר מקיומם של שאר העצמים אך אין משהו אמיתי במקום יותר מאשר רגרסיה של יחסויות.
אם כך, האם המיקום אכן הוא טענה עובדתית על העולם?

בהחלט. אם היה עצם אחד בעולם גם לא ניתן היה לטעון שיש שניים.

אכן, שאלתי גם כלפי העדר.
גם העדר זה לא תכונה של שום דבר אז "היכן" היא קיימת. ואם היא לא קיימת כיצד היא נכונה/טוענת משהו על העולם החיצוני

אני ינסה לשאול זאת מפן שונה. כי חשבתי על הדברים שוב וההעדר זה שייך להבנה לא לתיאור.

מהי ההבנה הנכונה בנוגע למיקום של חפץ במרחב, האם הקואורדינטות של העצם הבודד הם תכונה של החפץ או של המרחב. במידה ולא אז מה הם כן?

במחילה, אבל סיימתי. הסברתי כל מה שהיה לי להסביר.