פירכה על הראיה הפיזקו-תאולגית |חוסר הגדרה דתית

הבעיה היא שכאשר אתה לא מוסר פרטים על הצייר אז קיימת בעיה להעריך את היחס בין הסבירות בקיומו של הצייר לסבירות שנשאר בהבנה שהציור הוא סיבת עצמו – brute fact.
המקרה של ציור הוא דווקא דוג' לא טובה לטיעון הפיזקו-תאולגי. כי הציור הוא פשוט הרבה יותר מהצייר. הסיבה שאנחנו כן מניחים שקיים צייר זה רק בגלל שאנחנו יודעים שציורים אינם סיבת עצמם ואנשים מציירים אותם.

לא נכון. קיומו של הצייר הוא 1 פחות הסיכוי לכך שהציור נוצר במקרה. ממש לא משנה מהו ומיהו הצייר. כשאני מטיל קוביה הוגנת ויוצא לי מאה פעמים רצופות 6. מה הסיכוי שיש מכניזם שהיטה את התוצאה? 1 פחות הסיכוי לקבל תוצאה כזאת במקרה.
הטיעון שתולה את המסקנה לגבי הצייר בניסיון שלנו שציורים נוצרים על ידי ציירים, גם הוא טעות אתאיסטית נפוצה (אותה טעות שהסברתי בפסקה הקודמת), והתמודדתי עמה ביתר פירוט בנספח האחרון לספרי אלוהים משחק בקוביות (כנגד מאמר של אליה לייבוביץ).

זה לא נשמע הגיוני בכלל. (על אף שזה נאמר במלא ביטחון עצמי)
למשל כאשר בקוביות יוצר רצף אקראי של 12125412 הסיכוי שזה יקרה הוא 6^-8.
ולכן קיומו של מטיל רמאי הוא אחד פחות זה (0.999994046)…
בשביל להימנע מאבסורדים מגוחכים שכאלו חייבת להיות הנחה ששואלת מה הסיכוי שאכן קיים מטיל רמאי שירצה רצף שכזה. במקרה המגוחך שהבאתי הסיכוי שקיים רמאי הוא אפסי ביותר. אנחנו יודעים זאת ע"י שימוש באנלוגיה שלרצון האנושי כלל לא אכפת מדברים שרירותיים שכאלו…

אם ככה כדי להשתמש בראיה הפיזקו-תאולגית. אנחנו צריכים לחשב מה הסיכוי שקיים אלוקים כמציאות רוחנית מופשטת ואחדותית ועוד שלל מושגים לא ברורים ולא בטוח קוהרנטיים כמו "מעל הזמן" וכד'. ולאחר שהגדרנו מה הסיכוי בקיומו היישותי העצמי צריך להכפיל זאת במה הסיכוי שאלוקים יצור עולם כמו שלנו עם בעיות של טוב ורע וכו'.
שיהיה לנו בהצלחה 🙂

בונז'ור,
אני לעולם לא מתכוין להשתמש בביטחון עצמי כטיעון. אבל דבריך הם חוסר הבנה סטטיסטי גמור. נערכו על כך דיונים ארוכים לעייפה כאן באתר ולא אחזור עליהם כאן.
ראה למשל טור 144 ובדיונים אחריו. היו עוד כמה וכמה מקומות.

באחד מהתגובות שם הזכרת שלשיטתך ייחודיות היא פרמטר אובייקטיבי האם זהו תורף דבריך?

אכן. אנטרופיה.

קיים שוני בין אנטרופיה למורכבות. כמו כן, נראה לומר שהיא תיאור סובייקטיבי האם תראה גם יופי כתכונה אובייקטיבית?

זו שאלה יותר עדינה. אם היופי הזה מבוסס על סדר אז כן. אבל על סדרה של מאה פעמים 6 אף אחד לא יתווכח.

"כשאני רואה ציור אני מניח שהיה ברקע צייר שיצר אותו" – אך ורק בגלל שאתה מכיר ציורים ויודע שציור לא יכול להיווצר בלי צייר. אבל אינך יודע דבר וחצי דבר על יקומים, מורכבים ככל שיהיו, ומה הן מגוון הדרכים האפשריות להיווצרותם. ולכן האנלוגיה שהיקום הוא כמו ציור ולכן אם יש הכרח שיהיה צייר יש גם הכרח שיהיה אלוהים, היא קלושה ביותר. אמרת "כשאני רואה יקום מורכב אני מניח שהיה לו יוצר כלשהו" ואכן זוהי רק הנחה, אקסיומה, שאין לנו שום דרך לדעת אם היא נכונה או שהיקום המורכב הזה נוצר בדרכים נסתרות אחרות שאיננו מעלים על דעתנו כלל מפאת חוסר הידע שלנו או מוגבלות תפישתנו.

על השאלה הנפוצה הזאת עניתי כבר בכמה וכמה מקומות (כולל בספרי אלוהים משחק בקוביות).
זה פשוט לא נכון. החוק השני של התרמודינמיקה מבוסס על מורכבות של מצב, וטוען שאם נוצר משהו מורכב בהכרח יש גורם חיצוני כלשהו שהתערב במערכת ויצר אותו (במערכת סגורה הסדר לא גדל מעצמו). זהו סוג ההיגיון שאני מדבר עליו כאן (הבחנתי כבר שם בינו לבין החוק המדעי עצמו). אין שום קשר לניסיון ולהקשרים שונים.
חוצמזה, הראיה הזאת טוענת שהיה גורם כלשהו שעשה זאת. כשאתה מדבר על "דרכים אחרות" כוונתך לדרכים ללא גורם? נס מיסטי? מיהו אותו גורם זו שאלה שהטיעון לא נכנס אליה.