עבודת ה' מפני שכר ועונש, ומפני אהבה.
הרמבם, ועוד רבים בעקבותיו, כותבים כי עבודת ה' מיראת העונש או לשם השכר היא פחותה. ומדרגת עבודה מאהבה היא הגבוהה.
א. מה ערך יש בעבודה מיראת עונש או לשם שכר? הרי זו עבודת עצמו בלבד. למען לא יכאב לו או יהיה טוב לו. ואין בכך שום ערך אלא אגואיזם. וממה נפשך. אם היה עובד גם ללא שכר ועונש, אזי אין הוא כלול במדרגה הפחותה. ואם עובד משום שכר ועונש, קרי, ללא שכר ועונש לא היה מקיים, מה ערך יש בזה.
ב. מה פירוש עבודה מאהבה? אני מבין שצריכה להיות עבודה כי כך ה' ציוה. כלומר קבלת סמכות ה' וציוויו. וזה פירוש "לשמה". מה הקשר לאהבה?
אני הייתי מחלק לעבודה מפני הציווי , ועבודה משום שכר ועונש. כאשר בשנייה אין ערך כלל, חוץ מעניין מתוך שלא לשמה יבוא לשמה, שכמובן מעיד שבמעשה עצמו אין ערך, אלא רק שהוא יביא בעתיד לעבודת ה'
התוכל לבאר?
א. הוא עדיין עושה את הדבר הנכון, גם אם מהסיבה הלא נכונה.
ב. המושג אהבת ה' מקבל משמעויות שונות במקומות שונים ברמב""ם. ברפ"י מהל' תשובה מדובר על עשיית האמת מפני שהוא אמת (בגלל הציווי). במקומות אחרים נראה שמדובר ברגש של אהבה. ראה טור 22.
א. על חילוני שעושה את המעשה הנכון מתוך רגשי פולקלור יהודיים, אתה אומר שאין ערך במעשיו, הלא כן?
אין קשר. יהודי מאמין יכול לעשות מצווה גם אם זה נעשה שלא לשמה. יהודי שאינו מאמין לא יכול לקיים מצוות.
ומי שרק לא מאמין שמצווה פלונית כפי שמופיעה בשולחן ערוך מייצגת באופן כלשהו את רצון ה' (למשל לא מאמין שבגט יש תנאים אלו ואלו, מוכן לכתוב ספר כריתות רק לפי דעתו)?
לדעתי בכה"ג אין לו מצווה.
אני לא מבין מה ערך יש במצווה שלא לשמה. זה לעבוד את עצמי ולא את ה'. תוכל להסביר את ההגיון, הרב מיכי?
קשה לי לתת הסבר אחר. הוא עובד את ה' כדי לא להיענש, ועדיין עובד אותו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer