מי צודק ? הזקנים או הצעירים ?

בקינות מוזכר מדרש שהצעירים למרות הדם ההרג ונאקת הפצועים החלו לשיר כשטיטוס נכנס להיכל.
יען ראו את ה 60 רבוא מלאכי חבלה מחכים בכניסה לביהמ"ק להינקם מטיטוס.. [בעברית לעשותו 'קציצות'] 
הזקנים לא שרו חששו…
שמא משמיים נתנו לו רשות.
מלאכי חבלה ראו שהשכינה שותקת אז לא פגעו בו לרעה.
לצערינו הזקנים צדקו.
 
כשבנו את ביהמ"ק ה 2 הצעירים שרו ושמחו אבל מתואר בנביא שהזקנים [שראו את הבית ה 1 בתפארתו] בכו…
עד כדי כך שקול בכייתם של הזקנים עלה על קולות השמחה של הצעירים עד כדי כך שלא שמעו את הצעירים…
 
מי צדק ?
 
בתי תליט"א הזכירה שב כ"ט בנובמבר מיד עם היוודע התוצאות שאומות העולם אומרים לישראל עלו לציון והקימו מדינה [אחרי 2000 שנה…] הצעירים יצאו ורקדו ברחובות כל אותו הלילה…
ראו בזה ליל [אתחלתא ד]גאולה.
ושוב הזקנים לא.
ב.ג. מטעמו [תוצאות ההצבעה פירושה מלחמה שטובי בנינו ובנותינו יהרגו…] ןוהרצי"ה ועוד רבנים שעמו מטעמם [ואת ארצי חלקו…] תכלס' שוב הצעירים מפסוטים על כל הראש, המבוגרים חוששים…
הצדק עם מי היה ?
ובכלל לעתיד. למי להקשיב?
לזקנים או לצעירים ?