הזכות לתת חיים.

רק שיקח בחשבון שגם חילוני יכול לעשות אותו דבר. גם חילוני יכול לחשוב שהדתי מבזבז את זמנו סתם ובמקום ללכת לפתח את העולם או ללמוד משהו מועיל הולך ומבזבז את זמנו על דת כשאצל החרדים המצב אף גרוע יותר שחלק גדול מהם (אם לא רובם) זורק את השכל ומפסיק לחשוב בכוחות עצמו (ולדעתי זה לחיות כמו בהמה שהרי השכל מה שמפריד בינינו לחיות).
במקרה כזה רוב הדתיים יתחילו להתלונן על אנטישמיות

גם החרדי יכול למנוע לתרום למזרוחניק שהוא גרוע מחילוני לפי לא מעט חרדים, חסיד יתרום רק לחסיד, וליטאי רק לליטאי וכו.
כך שאם אתה בוחר בדרך זאת לך איתה עד הסוף ואל תתלונן שאחרים יעשו שיקול דומה לפי שיטתם.

אכן. לגמרי נכון.

בס"ד עש"ק הקבצו בני ישראל תשפ"ב

ילא"ר – שלום רב,

ש יתרון ביהודי שומר תורה ומצוות, אך יש גם יתרון ביהודי שלא חונך לתומ"צ שהוא שוגג גמור בכל הנהגתו שלא כתורה, ואולי אדרבה עצם התרומה מצילת החיים של יהודי דתי – תביאהו להתקרב ברב או במעט למורשת אבותיו, וא"כ תהיה תרומתך הצלה וריפוי גם ברוחניות.

והיותר נכון לענ"ד הוא ללכת בתמימות ולא להרבות בדרישות וחקירות ובהתניית תנאים על אורחות חייו של מקבל התרומה. השיקול הנכון לענ"ד הוא לברר מי הנצרך לתרומה באופן הדחוף ביותר שבשבילו זה פיקוח נפש מידי, ואותו ראוי להקדים.

כל תרומה שעוברת בהצלחה, ונעשית בהרגשה טובה – מועילה לא רק למקבל הכליה, אלאמעוררת גם אחרים לתרום ומביאה להגדלת 'מאגר התורמים', כך שהתורם מביא להצלת כמה וכמה נפשות ב'טור מעריכי' גובר והולך, כך שב'סופו של יום' גדל הסיכוי שכולם יקבלו.

בברכה, שרגא קופל פייטלובסקי-נוה