קושי בתפילה

1. האזנה אינה ענין חומרי. מניין שאבת את זה? ההאזנה שלנו נעשית במנגנונים של קליטת גלי קול שהם עניין פיזיקלי. אבל אין שום סיבה להניח שההאזנה של הקב"ה היא עניין פיזי. יוצא מסר מאיתנו ונקלט אצלו. באיזו צורה? אין לי מושג. אבל הוא אומר שהוא שומע. אם אתה מאמין לתורה אז זהו הנתון. אם אינך מאמין, אז באמת אין טעם בכל הדיון.
2. לא נכון שאתה אמור להיות בטוח שמישהו מאזין. אין ביטחון בשום דבר עלי אדמות, גם לא שאני נמצא כאן ומקבל את הודעתך. ובכל זאת שלחת לי אותה. די להניח שהוא נמצא, גם אם אין ודאות. כך הוא בכל טענה שלנו על המציאות. אין ודאות בשום טענה, אבל זה לא אמור למנוע מאיתנו לגבש עמדות ולפעול על פיהן. הטעות של הפוסטמודרניות היא שהם מזהים חוסר וודאות עם ספק. ספק הוא 50-50, חוסר ודאות יכול להיות 90-10 או כל יחס אחר. אגב, כך הוא גם בהלכה. לא כל ידיעה לא ודאית היא מצב של ספק.
3. שלילת התארים של הרמב""ם היא תזה בעייתית מאד לדעתי, ואני אישית נוטה לחשוב שהיא לא נכונה. בכל אופן, לא הייתי מניח אותה כבסיס לקושיא.
4. לגבי השגחה פרטית, כתבתי על זה הרבה באתר כאן ובטרילוגיה שלי. למיטב שיפוטי אין מעורבות אלוקית בעולם אבל יש השגחה פסיבית (מעקב אחרי מעשינו). בכל אופן, מעשינו מעניינים אותו. צורת המעקב אינה ידועה לי, אבל אין סיבה להניח שהיא חומרית, ראה סעיף 1.
5. לכן איני רואה שום מניעה להתפלל לקב"ה, כל עוד אתה מאמין בקיומו ובכך שהוא מאזין.
כל טוב,