בדיחה

'כי הא דרבה, מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן, לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא'
 
שבוע שעבר ר' מאיר צבי ברגמן הספיד את הרב סלומון זצ"ל משגיח דליקווד ואמר "מי שאינו מזדעזע אחר סילוקו של המגיח הוא בחשש אפיקורס שאומר מאי אהנו לן רבנן".
 
עכשיו אני יושב באימה ושואל…
מה ההגדרה של 'מאי אהנו לן רבנן לדידיה קרו לדידיה תנו'?
לומר על הישיבות שהם נטל זה נכנס להגדרה? ואם אני אומר שהם לא נטל אבל זה בעייתי שהם בתיבת נח של עצמם ולא משתתפים עם שאר הציבור? לדרוש שהם ילכו לצבא וישתתפו בעבודה בחינת האחיכם יצאו למלחמה?
ולשאול אותם דברים על הרבנים של החרדים?
 
לי ברור – אינטואיטיבית – שזה לא כלול בזה.
אבל אם כך, איפה מגיע לידי ביטוי האפיקורסות?
אם סתם מישהו אומר שהתורה היא חסרת משמעות (כרוח) זה טמטום לא אפיקורסות.  אז על מה חז"ל דברו?