ריבוד הנורמה ההלכתית
האם לדעתך דבר זה (פסיקה אינדיבידואלית, כלומר יכול להיות שפוסק יפסוק הלכה אחרת לשני קבוצות שונות) מוצדק עבור פוסק הרוצה לפסוק הלכה ? במילים אחרות, האם תהליך הפסיקה כולל בתוכו שיקולים כמו זהות השואל ?
לא זהות השואל, אבל הנסיבות שבהן הוא חי ופועל יכולות להיות רלוונטיות.
אמנם בספר מהלכים בין העומדים נסברתי שההבדלים הללו אינם עניינו של הפוסק אלא החלטה של השואל עצמו.
אוקיי. ואיך לדעתך תפיסת העולם של הפוסק אמורה להשפיע עליו בעת לימודו ופסיקתו ?
האם פסק הלכה חייב להיצמד אך ורק לשיקולים פורמליסטיים (מה כתוב בחוק) או גם לשיקולים תכליתיים ?
בעצם מה שאני לא מבין הוא איך יכול להיות שפסק הלכה הוא תלוי נסיבות/תפיסות/מה של תרצה שהוא חוץ-הלכתי ? הרי אם ההלכה אומרת X מה זה קשור לתפיסת העולם שלי, ולהנחות יסוד שלי ?
שאלות כלליות מדי.
תפיסות עולם משפיעות על כל אחד וגם על פוסקים. אין לי מה לומר על איך זה אמור להשפיע.
פוסק יכול להיסמך על כל שיקול הלכתי רלוונטי.
תפיסת עולם יכולה להיות מעורבת בפרשנות של כל דבר. פרשנות אינה נקבעת רק לפי הלשון של הטקסט המתפרש אלא גם לפי הסברה. יתר על כן, מקובל בעולם (ומקורו בב"י יו"ד, כמדומני סי' רכח) שעדיף לדחוק בלשון מאשר בסברה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer