איסור ריבית

שו"תקטגוריה: הלכהאיסור ריבית
השואל שאל לפני 3 ימים

שלום כבוד הרב,
אני בעל עסק בד"כ שאנחנו עושים משא ומתן אנחנו אומרים
המחיר למוצר אם נקבל את הכסף עוד 30 יום הוא 100 ש"ח ואם נקבל את הכסף עוד 60 יום המחיר 101 ש"ח
כמו כן נהוג אצלנו בענף לעשות משא ומתן על המחיר ואין מחיר אחיד לסחורה.
האם יש כאן איסור ריבית?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 ימים

לרוב הפוסקים זה אסור, אבל אם אין מחיר שוק אז יש מקום להתיר. בכל אופן, התנייה של העלאה אם משלמים מאוחר נחשבת ריבית. אפשר לומר הפוך: אם תשלם מוקדם יש הנחה.
הנושא סבוך. ראה כאן סקירה: https://etzion.org.il/he/halakha/choshen-mishpat/monetary-law/payment-installments-and-laws-usury

השואל הגיב לפני 3 ימים

תודה רבה לרב על המענה המהיר.
במידה ולא צויין דבר פרט למחירים, לדוגמה:
• מחיר ל-30 יום: 100
• מחיר ל-60 יום: 101
האם במצב זה קיימת בעיית ריבית?

לרוב, בין בעלי מקצוע בענף, ההתנהלות מתבצעת בצורה מקוצרת ותמציתית, משום שעסקאות נערכות על בסיס יומי.
אצלנו שואלים מה המחיר ותמיד מנסים להתווכח עליו בד"כ מורידים את המחיר לפעמים המוכר עומד על המחיר שלו ואומר שזה המחיר האחרון לאותה סחורה.
עם זאת, עולה שאלה עקרונית: כאשר אין מחיר שוק ברור, היכן עובר הגבול ההלכתי?
לכאורה, ניתן לטעון לגבי פריטים רבים שאין להם "מחיר שוק".
לדוגמה:
• בעל מקצוע, כמו חשמלאי, מציע תמחור שמשתנה בין נותני השירות ואף משתנה בהתאם למשא ומתן עם הלקוח.
• גם במקרים כמו רכישת מחשבים למשרד, הספק מציע מחיר גבוה שמותאם באמצעות משא ומתן, או שלספקים שונים יש מחירים שונים.
האם גם במקרים כאלה ניתן להתייחס למחיר כ"מחיר שוק"."?

מיכי צוות הגיב לפני 3 ימים

יש דעות שכן ויש שלא. מכיוון שזה איסור דרבנן (כי מדובר על מכר ולא על הלוואה) יש מקום להקל.
כמעט לשום דבר כיום אין מחיר שוק. כך גם לדוגמאות שהבאת.

השואל הגיב לפני 3 ימים

תודה על המענה לשאלות הקודמות שלי.
בזמן שקראתי את התשובות, התעוררו אצלי מספר שאלות נוספות בנושא ריבית:
1. מכירה ללקוחות בחו"ל – דחיית תשלום לספק:
אנחנו מייצאים סחורות ללקוחות בחו"ל, ולעיתים לקוחות מבקשים מוצר מסוים. במקרים כאלה, אני מסכם עם הספק שלי שייתן לנו את המוצר כאן בארץ ואנחנו נשלח ללקוח שלנו בחו"ל, תוך הבנה שהלקוח רשאי להחזיר את המוצר תוך 30 יום. אם הלקוח לא מחזיר, אני משלם לספק תוך 60 יום ממועד המסירה.
כיוון שבמקרה הזה מדובר במעין הלוואת מוצר לצורך מכירה, האם מותר להציע לספק תשלום מופחת אם אשלם לו תוך 45 יום?
2. תשלום בדולרים לעומת שקלים – חשש לריבית:
במקרה שבו ספק נותן לי מחיר בדולרים, אך אנו מסכמים שהתשלום יתבצע בשקלים בעוד 60 יום, לפי השער היציג ביום הוצאת החשבונית – האם יש בכך חשש לאיסור ריבית?
3. קנסות ספרייה – האם יש בכך ריבית?
הספרייה העירונית החלה לגבות קנסות על איחור בהחזרת ספרים. האם תשלום קנסות כאלה מהווה איסור ריבית?
4. לגבי מחיר השוק- אם יש עצה טובה מה נחשב מוצר של מחיר שוק.
אני גם יכול לטעון שלנייר טולט אין מחיר שוק שכן בשופרסל סל הוא עולה X ואילו ברמי לוי Y וכו'.

מיכי צוות הגיב לפני 3 ימים

1. לא הבנתי מדוע אתה טוען שזו הלוואה. אתה לא מחזיר לו את המוצר אלא את מחירו, לא? אם אתה מציע לא מחיר מופחת זה מוכיח שמדובר במכר ולא בהלוואה. אתה בעצם נותן לו אחריות על המכירה. גם אם היית מחזיר לו את המוצר עצמו, לדעתי זו עדיין מכירה באחריות ולא הלוואה.
2. על כך יש דעות שונות, אבל לדעתי אין בזה בעיה. זה בעצם תשלום בדולרים אלא שאתה מעביר לו את הדולרים דרך ערכם השקלי. ניתן לדמות זאת להלוואת סאה בסאה, וזה איסור דרבנן שיש לו היתרים שונים. מה עוד שכאן זה דמי מכר.
3. מה זה קשור לריבית. זה עונש למאחרים. אתה גם לא משלם דמי קורא לפי חוק הספריות. זה רק תשלום קנס ולא ריבית על שום דבר אחר.
4. אני חושב שכמעט לשום מוצר אין כיום מחיר שוק, אלא אם יש חוק ממשלתי בעניין.
כאן ראיתי מי שרוצה לטעון שניתן לתבוע לפי מחיר סל מוצרים: https://www.toraland.org.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%90%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%95-%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%90%D7%95-%D7%A1%D7%9C-%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/
אני לא מסכים איתו, כי גם לסל אין מחיר שוק.
יש טענות שגם אם יש בשוק מנעד של מחירים אסור למכור מעבר למחיר היקר ביותר, אבל גם טענה זו נראית לי בעייתית. ראשית, אין כאן מחיר שוק ובמקרה כזה אין אונאה. שנית, לפי זה מי שקובע את המחיר היקר ביותר תמיד עבר איסור, אז למה שאני שבא אחריו אתחשב בו?!

השואל הגיב לפני 3 ימים

1.אנחנו רושמים את המסמך בסגנון הבא
מסמך: אישור תנאי העסקה
תאריך: 1/12/2024
מחיר המוצר: 500$
תנאים:
אנו רשאים להחזיר את המוצר תוך 30 יום ממועד הקנייה. במידה והמוצר לא יוחזר במועד, נתחייב לשלם את מחירו תוך 60 יום מתאריך המסירה.
אני מקבל את המוצר בהשאלה, עם האפשרות למכור אותו ללקוח שלי.
גם אז הרב מבין שזה בסדר להתווכח אם המוכר ולהגיד שאני מוכן לשלם 450 $ ביום ה45 בזמן משא והמתן.
2.מחיר משתנה בהתאם לשער:
אני מסכים שהמחיר תלוי בשער שאינו ידוע מראש, לא מצד הקונה ולא מצד המוכר. מאחר שהשער משתנה ואינו קבוע מראש, לא מתקיימת בעיה של ריבית במקרה זה.
3.קנסות בגין איחור בהחזרת פריט:
ניתן ליישם עיקרון דומה על פריטים נוספים. לדוגמה, אם אני מלווה לשכני את המדפסת שלי, ניתן להחתים אותו על חוזה המחייב להחזיר את המדפסת תוך 48 שעות. במידה ולא יעמוד בתנאי, יושת עליו קנס של 5 ש"ח עבור כל יום איחור.
לפי דברי הרב, אין מדובר בריבית, שכן הקנס הוא על הנזק שנגרם מהאיחור ולא קשור לערך החפץ עצמו.
הנחה בתשלום מוקדם:
עם זאת, מצאתי שאלה דומה באתר "קו ההלכה":

https://kavhalacha.co.il/%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3

באתר נטען שאסור לבקש הנחה עבור שירותי קייטרינג כאשר חומרי הגלם אינם נמצאים בידי המוכר בעת ביצוע ההזמנה.
עם זאת, בהתאם לדברי הרב, במקרה שאין מחיר קבוע לקייטרינג והצדדים רשאים להתמקח על המחיר, ניתן לטעון שאין בכך משום איסור ריבית.
הבנתי נכון?
(אני אשכנזי)

מיכי צוות הגיב לפני 3 ימים

1. אני מבין ש"אני מקבל את המוצר בהשאלה" אינו נוסח המסמך אלא פרשנות שלך למה שכתוב בו. אבל זה גופא מה שלא נראה לי. אתה מקבל את זה לשליחות למכירה ולא בהלוואה. הוויכוח ביניכם הוא על הפרמיה שמגיעה לך על השליחות שלך. ואם זה הניסוח במסמך עצמו אז תשנו את זה.
3. לא הבנתי מה הקשר בין השאלה הזאת לבין הדיון שלנו. קנס על החזרת ספר בספריה אינו ריבית בשום מובן שהוא. מהי הקרן שזוהי הריבית שלה? היכן כאן ההלוואה או המכירה? במקרה של קייטרינג יש קרן.

השואל הגיב לפני 2 ימים

שלום כבוד הרב,
רציתי לחשוב על הדברים שהרב רשם עוד יום ולראות שזה מתחדד.
אני מגיע מתחום התכשיטים ויהלומים ועוסק ובמשלוח של סחורות לחו"ל.
השיטה שתיראתי היא למעשה נקראת ממו
שאלתי את
ChatGpt
להגדיר לי מה זה ממו קיבלתי את התשובה הבאה
"קבלה של סחורה בממו" (Memo) היא שיטה מסחרית מקובלת בתעשיית היהלומים והתכשיטים, שבה סחורה נמסרת ללקוח (לרוב סיטונאי, קמעונאי או שותף עסקי) ללא רכישה מיידית, אלא על בסיס הסכמה שהסחורה תחזור אם לא תימכר או לא תימצא מתאימה.
עקרונות הממו:
1. בעלות נשארת אצל הספק: הסחורה אינה נמכרת אלא מושאלת, כך שהספק נשאר הבעלים עד למכירה או להחזרה.
2. מטרת הבדיקה: הלקוח מקבל את הסחורה כדי להציג אותה בפני לקוחות קצה, לבדוק התאמה או לבדוק איכות.
3. תקופת זמן מוגבלת: תהליך הממו מוגדר לזמן קצוב, שבסופו הלקוח נדרש להחזיר את הסחורה או לשלם עליה אם מכר אותה.
4. מוסכם מראש: הסכם ממו כולל לרוב מסמך כתוב שמפרט את תנאי ההשאלה, ערך הסחורה, ותנאי ההחזרה או התשלום.

האם לאור הדברים שרשמתי כאשר אני מתכווח מראש על המחיר וימי התשלום ואני מקבל את הסחורה בממו אין כאן חשש ריבית?
אני בכוונה מחדד את הנקודה כי מאוד חשוב לי להבין איך נכון להתנהל מבחינה עיסקית.

לגבי משרשמתי על הקיטרינג מהלינק הבא
https://kavhalacha.co.il/%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9E%D7%A9%D7%94-%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3
המטרה של זה היה רק להראות שהרב שם חושב שתשלום על קטייטרינג שלכאורה אין לזה מחיר שוק כי זה יכול להשתנות יש חשש ריבית
ואילו אם הבנתי את הרב כמעט בשום דבר אין היום מוצר שוק אלא רק מוצר לפיקוח.

מיכאל אברהם הגיב לפני 2 ימים

מה שתיארת אומר בפירוש את מה שכתבתי שאין כאן סחורה בבעלותך אלא בבעלות המוכר המקורי. הוא מגדיר שזה מושאל לך, אם כי איני בטוח שזו ההגדרה. אתה שליח שלו למכור את החפץ. כך או כך, זו לא הלוואה.
לגבי הקייטרינג לא כתוב שם שיש מחיר שוק. יש מחיר של בעל הקייטרינג, והוא נותן הנחה לעומת המחיר שלו עצמו על הקדמת התשלום. וכשיש לך סחורה מאותו סוג, גם אם הכמות קטנה, אין כאן איסור (בקייטרינג הוא דן כשיש לך סחורה אבל הצרכן לא מעוניין בה כעת כי זה מתיישן, וגם בזה נחלקו הדעות).

השואל הגיב לפני יום 1

ראשית
תודה לרב על המענה.
אני שמח לשמוע שאין כאן הלוואה ולכן אני לא עובר על איסור ריבית גם אם עשיתי מינוף לקבלת מחיר טוב יותר בשל התשלום המוקדם
הייתה לי הרגשה שלא אבל רציתי להיות בצד הבטוח.
האם אפשר לעשות מעין היתר עיסקא לכל העסק שלי כך שיש לי ביטוח הלכתי שאני לא עובר על שום דבר.

הנקודה שניסיתי להעביר דרך הפוסט של הקייטרינג שאין לו מחיר שוק
לפי משלמדתי מהרב פוסט הקודם כמעט כל דבר חוץ ממוצר בפיקוח ממשלתי הוא מוצר שאין לו מחיר שוק
אז מה בכלל הרב נכנס שם(באתר שעוסק בקיטריינג) לכל השיקול אם יש לו מוצר כזה או אין לו פשוט שיענה מדובר במחיר שאין לו מחיר שוק ולכן אין כאן עניין של ריבית.
מה פיספסתי?

לגבי הדוגמה של הספריה והמדפסת האם אפשר להגיד שכל קנס הוא לא ריבית?
לדוגמה חברת החשמל אם אני מאחר בתשלום יש לי הוצאות ריבית
(אני מניח שיש לחברות הגדלות היתר עיסקא אבל לצורך השאלה אני שואל)

מיכי צוות הגיב לפני 11 שעות

טוב, איבדתי את החוט בדיון הזה. קשה לי להחזיק בו במקביל לדיונים האחרים כאן. אסכם בקצרה:

השאלה לגבי מחיר שוק נדונה בעיקר ביחס לדיני אונאה. שם די ברור שכמעט לשום מוצר כיום אין מחיר שוק. לגבי ריבית העניין עדין יותר, שכן אם יש מחיר שלך, גם אם אינו מחיר שוק, כשתיקח מחיר גבוה יותר עבור דחיית התשלום או נמוך עבור הקדמתו אתה עלול להיכנס לבעיות ריבית.
אני כבר לא מחזיק ראש מה הייתה כאן הבעיה המקורית. מותר לקבוע מחיר שונה לתשלום מאוחר או מוקדם אם אין לך מחיר ברור משלך ואין מחיר שוק. אם יש לך מחיר ברור ואתה משנה אותו זה עלול להיות אסור.
באשר לעסקה שתיארת כאן, אני לא בטוח שהיתר עסקא רלוונטי כאן. אתה לא מדבר על הלוואה אלא על שליחות למכירה. זה בדיוק ההגדרה של עסקא, שכן הכסף או הסחורה הם של המשלח וניתנים בידך חציה כמילווה וחציה כפיקדון ואז הרווח של הנותן הוא על החצי של הפיקדון. אבל אצלך אתה לא עושה עסקה עבור המשלח אלא נשלחת למכור עבורו סחורה מסוימת במחיר מסוים. הדיון אינו בשאלה איך תעביר לו רווח אלא כמה תשלם לו אם אתה מחזיר לו את הסחורה.

השאר תגובה

Back to top button