מחשבות על ענייני דיומא ביחס לתורת הרב
חשבתי לעצמי למה אין כיום דיונים תורניים בין גדולי התורה בזרמים השונים ביחס לסוגיות במחלוקת? אני בטוח שיש הרבה חכמים ישרים שחשובה להם האמת אז איך יתכן שלא מוכנים לדון? עלתה לי המחשבה שזה מאוד מזכיר את הפולמוס על הטיעונים שלך שהתקיים לפני כמה שנים כשהוצאת את הטרילוגיה. גם אני ורבים קוראים את הדברים שלך ולא בהכרח יודעים להצביע על כשלים בטיעונים רבים, אבל עצם השינוי בתפיסה המקובלת הכללית נועל אותנו מלקבל את דבריך (אני כולל גם את עצמי שלמרות שיש טיעונים שהרבה פעמים נשמעים טוב, קשה לי בתמונה הכוללת לקבל תפיסה שחורגת כל כך מהמקובל).
בעצם זה מה שקורה פה כיום. לא צריך להגיד שיש פה חוסר יושרה, אלא שמבחינת זרמים מסוימים זה שבחורי ישיבות לא מתגייסים הפך להיות עיקר אמונה לכל דבר ועניין. לאור זאת גם אם הם מרגישים לא בנוח מרמת הטיעונים שמצדיקה פטור לבחורי ישיבות, בתמונה הכוללת זה מרגיש להם שזה לא יכול להיות נכון. צריך לעשות חושבין איך גורמים לגדולי תורה ישרים לדון לגופו של עניין