מרווח 6 השעות בין בשרי לחלבי

זה שריד למנהג אשכנז הקדמון שנהג על פי שיטת רבינו תם שהפרדה בין בשר וחלב היא להיכרא בעלמא. מנהג היקים לחכות 3 שעות הוא וורסיה נוספת של השיטה הזו. אצל הספרדים הרמב"ם קבע 6 שעות בגלל בשר בין השיניים. הרמ"א והש"ך כתבו לחוש לשיטת הרמב"ם ומאז יהדות מזרח אירופה עברה לשמור 6 שעות. אני חושב שרבינו תם היה עונה לרמב"ם שהפעילות של הרוק בפה פוגמת את טעם הבשר שבין השיניים ולכן אין מה לחשוש.

איפה מצינו במקורות שמנהג של ההורים מחייב? לפי מה שבדקתי בכל מקום שמוזכר בגמרא אל תיטוש זה רק בנוגע למנהג של קהילה.

הסברתי לא פעם שבגלל שינויי הניידות בעולם, המנהג ואיסור לא תתגודדו עברו ממיקום גיאוגרפי למקור האתני. ראה שני בתי כנסת בעיר אחת ויישומו לימינו.

אני מסכים על מנהגים שנוהגים באופן גורף בכל העדה האתנית. אבל אם בתוך האנשים מאותו מוצא ואפילו מאותו בית הכנסת יש מנהגים שונים איזו סיבה יש לחייב לנהוג כמנהג ההורים דווקא?

זה עובד הפוך. בסיסית אתה ממשיך את מנהג אבותיך, ומכוח זה גם מנהגי העדה.

שמעתי פעם ממישהו שלמד וקיבל סמיכה, שהתווכח עם איזו בחורה שאמרה שאצלם נהגו לחכות 3 שעות. לטענתו בהלכה הוצגו האפשרויות של שעה אחת, או 6 שעות, והוא הסביר שההלכה אומרת שהסיבה ל6 שעות זה בגלל שאז נהגו/באותו המקום לאכול כל 6 שעות,(אולי היו אוכלים 2 ארוחות ביום או אולי ארוחה גדולה ולא רעבים בפחות מ6 שעות) אז אני חשבתי שה3 שעות זאת החמרה על השעה אחת. אגב שמעתי שהאריז"ל נהג ביום בשרי יום חלבי.

וכנראה במקום השני אם אוכלים עוד ארוחה, כלשהי.
היו מחכים לפחות שעה זה הגיוני. אגב זה טוב מבחינת תהליכי עיכול אז אולי בגלל זה.
אחרת זה כמו להפעיל מכונת כביסה לעצור להכניס עוד בגד לעצור להכניס עוד בגד ועוד ועוד.

רפי. בתוך שתים עשרה שעות אוכלים 3 ארוחות, שני מרווחים בין הארוחות וכל מרווח 6 שעות. לאכול ב7 בבוקר ארוחת בוקר וב1 בצהריים ארוחת צהריים וב7 בערב ארוחת ערב זה בגדר המקובל גם בימינו.

נו בסדר, אז מתיי שהתחילו לאכול במרחקים של 6 שעות בין ארוחה לארוחה. אז נוצר המנהג כנראה. גם אם כך וגם אם כך.

גם לאכול ב7 קצת מוקדם אלא אם אתה קם ב3-4. מי שקם ב6-7 בטח אוכל ב9-10. כל אחד והרגליו.

אני שמעתי שב31 היו מסיימים בשרי וב16 היו שותים תה עם פרוסת חמאה.