מקרא
שלום לך.
אני נתקל לעיתים קרובות בתשובותיך לקוראים – לעיתים קרובות מדי, לדעתי – באמירה: מקרא, אינו מעניין אותי. תוכל לשרטט את גיזרת אי ההתעניינות שלך במקרא? אם במקרא, לדוגמה, הייתה מופיעה רשימת מלכי אנגליה מאז כינונה ועד היום, וקורא היה מפנה את תשומת לבך לעובדה הנ"ל כהוכחה,לכאורה, שהתורה לא ניתנה למשה, היית פוטר אותו באמירה "מקרא אינו מעניין אותי"? לעניות דעתי, פעמים רבות תשובה מעין זו מצידך, די מזכירה את הדוגמה שהבאתי.
הגזרה היא המקרא. איני מתעניין בפרשנות למקרא. זה הכל. אם יראו לי ממצאים מפתיעים כמובן אתעניין, אבל גם זה לדעתי צפוי להתבדות אחרי עיון נוסף, בגלל שפרשנות המקרא היא כל כך גמישה. זו הסיבה המרכזית לחוסר העניין, שכן כל אחד מכניס למקרא את תפיסותיו שלו. סיבה נוספת היא שגם אם הייתה דרך פרשנית טובה היא בד"כ לא מלמדת אותי משהו מעניין.
אז בשביל מה מסר לנו הבורא את ספר בראשית? או כמו שרש"י פותח את התורה שהיה לו לקב"ה לפתוח את התורה "בהחודש הזה לכם ראשון הוא לחודשי השנה"? ומה העניין במצוות "חייב אדם לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום"?
שאלה מעולה. אין לי אלא להצטרף אליה. היא כבר נשאלה ונדונה הרבה פעמים סביב הטורים שעסקו בכך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer