ותיטב לה' משור פר (טור 386)

בס"ד

כידוע, התורה מורה לנו שבית דין ששגג צריך להביא פר העלם דבר של ציבור. מכיוון שלהערכתי עשרות הרבנים שחתומים על הכרוז במשנה ראשונה של הרב טאו וכל כת דיליה נגד הסתמכות על מפלגה ערבית בקואליציה לא מתכוננים להביא פר, יהא הטור הזה כפרת עוונם, במקום פר. ועוד אני תפילה שהטור יהיה לתועלת לכל השוגג במצווה לשמוע לדברי חכמים (ראה הוריות ב) ובפרט למי ששגג בדיאגנוזה מיהו חכם.

משנה ראשונה

כידוע, אחרי הבחירות האחרונות (מספר ארבע בסדרה הנוכחית, כן ירבו) נוצר מצב של פלונטר פוליטי שבו אין לאף אחד מהצדדים רוב מספיק כדי להקים קואליציה אלא בסיוע של מפלגה ערבית (לפחות כל עוד המושחת-השקרן שליט"א מתעקש להמשיך ולכהן כראש השבט האינדיאני או החצר החסידית המכונה "מפלגת הליכוד"). האפשרות היחידה של השליט הנאור דנן להקים קואליציה היא בהסתמכות, אקטיבית או פסיבית (הימנעות, או תמיכה מבחוץ), על מפלגת רע"ם בראשות מנסור עבאס. זוהי מפלגה אסלמית שמגלה בחדשים האחרונים רוח פרגמטית מפתיעה ולא אופיינית.

החשש מפני הקמת קואליציה בלתי קדושה של החצר דנן עם החרדים, הכהניסטים והחרד"לים בתוספת קורט תבלין של יסודות אסלמיים (תודו שזה הרכב קסום) קצת התפוגג אצל שלומי אמוני ישראל כמוני אחרי שהתפרסם כרוז הרבנים מהדורא קמא (משנה ראשונה, כתוארו עתה), ובו הם מביעים את דעתם דעת תורה בשם הקב"ה בכבודו ובעצמו דרך משה רבנו בהצדעה, שאין להסתמך בשום צורה שהיא על מפלגה ערבית, ואף מורים שיש בדבר איסור דאורייתא, וזו לשונם הפנינים:

שימו לב שמספר החתומים מקיים קרא ד"אל יחסר המז"ג" (ראו רמב"ן ב"ב צו ע"ב ועוד), ונראה שיש כאן רוב בניין ומניין של סנהדרי גדולה. בכל אופן, כאשר תחזינה עיניכם מישרים, הסתמכות על הערבים כרוכה באיסור תורה של ביטול עשה ד"והורשתם את הארץ", וגם חילול השם (כפי שיתבאר בהמשך) ועל כן אין לזוז ממנו. אין עצה ואין תבונה נגד ה'. זוהי משנה ראשונה.

ניתוח ראשוני: על אידאולוגיה, פרגמטיות וחרדיות

אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין החרד"ליות לבין החרדיות הוא מידת הפרגמטיות. חרדיות, בניגוד לתדמית שלה, היא מאד פרגמטית. בסופו של דבר עושים את השיקול של השכל הישר (או העקום), ומקבלים החלטות ריאליות שיביאו לתוצאות המקוות מבחינתם (ובד"כ לא מבחינתי). החרדים לא נצמדים מדיי להצהרות אידאולוגיות. מבחינתם, אידאולוגיה זה טוב בשביל שיחות בבית המדרש ובבית הכנסת, או בשביל כתיבה פובליציסטית, אבל לא בשביל החיים. שם עובדים באופן תכליתי ויעיל לטובת ענייניהם. לכל היותר הם מוכנים לנפק תירוצים אודות דעת תורה של מקבלי ההחלטות הלא עקביות מבחינה אידאולוגית, שלאו כל בריה יכולה לירד לסוף דעתם, וזהו.

לעומת זאת, החרד"ליות היא כת מאד אידאולוגית ומאד לא פרגמטית (ראו על כך בטור 19). היא נצמדת לסיסמאות שלה, וכל צעד וכל החלטה נבחנים בכור המבחן האידאולוגי (שכמובן תמיד מוצג כדעת תורה, שעוברת ישירות מהקב"ה דרך הרבנים קוק לרב טאו. עי' ריש פרקי אבות). מה שמתאים טוב ומה שלא – ג'יהאד אידאולוגי נוקשה, תקיף וקשוח. זה נכון גם להתנהלותם כאנשים פרטיים, אך בוודאי כקבוצה. מטבע הדברים, די קשה לכולנו להתנהל עם אידאולוגים עקביים וקשוחים, אבל בהחלט יש מה להעריך בהם (ויש גם מה שלא. היצמדות יתר לאידאולוגיה היא ילדותית משהו. מי שמתבגר מבין שהחיים תמיד מסובכים יותר. עי' הנסיך הקטן, בסי' "מדליק הפנסים").

הכרוז הזה הוא ביטוי נפלא לדרך ההתנהלות הזאת. למרות שהדרך היחידה להכניס את נציגיהם לממשלה וליצור ממשלה כרוחם (לפחות יחסית) היא להסתמך על עבאס, זה כמובן לא בא בחשבון מבחינתם. הסתמכות על ערבים היא פרגמטיזם בזוי שמנוגד חזיתית לניצוצי האורה של תורת ישראל שיסודתה בהררי קודש או בהררי נמרים, שיש המכנים אותה אידאלאגיע. אין להיכנע לאנטיכריסט, כלומר לשילוב הלא קדוש של הקרן החדשה, האיחוד האירופי, השמאל המשוקץ והליברליזם המתועב (כלומר כל מי שנגד ביבי), שעומדים מתחת לכל עץ רענן ומאחורי כל מה שקורה ביקום (משל היו הם 'שונאים' ו'מחבלים'). דרך התנהלות פרגמטית שכזאת נשללת על הסף מפני שהיא מנוגדת חזיתית לאידאולוגיה (סליחה, לתורה הנצחית שלנו שלא תהא מוחלפת).

שימו לב שניתן היה להעלות נימוקים פרגמטיים בהחלט לא מבוטלים לטובת המדיניות ה"לא פרגמטית" הזאת. הסתמכות על מפלגה ערבית היא תקדים בעייתי, שכן עד עתה אף גורם רציני בפוליטיקה הישראלית, כולל מפלגות מרכז ושמאל, לא העז להקים ממשלה שמסתמכת על ערבים. אם הימין יעשה זאת עכשיו, מטבע הדברים זה ייתן הכשר לכולם אחריו (מבחינתי אין בזה בעיה עקרונית. אני מדבר לשיטתם). צעד כזה עלול להפוך את הערבים ללשון מאזניים (כמו החרדים), וזה יכול לשנות את הפוליטיקה הישראלית בצורה מאד משמעותית לזמן ארוך קדימה. ואמנם הימין כבר אתמחי גברא ואתמחי קמיע בפריצת הדרך למסירת שטחים מארץ ישראל ובכישלונות ביטחוניים וחוסר אונים בלתי פוסק, וכעת הוא יכול גם לפרוץ את הדרך לשילוב המפלגות הערביות ככוח מרכזי גדול בפוליטיקה שלנו. עם ימין כזה, מי צריך שמאל?!

אבל, כאמור, זהו נימוק פרגמטי שלא יעלה על דל שפתיהם הקדושות של מנצנצי האורות שלנו. ואכן הנימוק הזה לא ממש עלה. מה שכן עלה הוא נימוק אידאולוגי באצטלה תורנית, איסור גמור וחמור של תורתנו הקדושה (שכנראה פוגע בנשמת האומה, אם לא ידעתם), וזו עדות נאמנה לדרכם האידאולוגית של בני דודינו החרד"לים.

אני לא מדבר על המגמתיות חסרת הבסיס בפירוש שלהם ל"והורשתם", שכמובן מהווה איצטלה לטיעון פוליטי (אלא שאסור לומר זאת בריש גלי). צא וראה, הרי לא מפריע להם שהממשלה הזאת מורכבת מאנשים שעוברים על כל איסורים שבתורה (ובראשם ראש ממשלתנו הנערץ), שמקדמים שחיתות ושקר בכל צעד, שמלאים מלחכי פינכה, חדלי אישים וחסרי חוליות. לא מעניין אותם גם שהמדינה כולה לא מבוססת על ההלכה ושחוקיה לא ממש מתחשבים בה. בכל אלו כנראה אין שום איסור, ובוודאי שאין בהם פגיעה בנשמת האומה כמו שיש בביטול עשה של "והורשתם" בגרמא ובשינוי (הסתמכות פסיבית על ערבים מחוץ לקואליציה). הדיבורים האינפנטיליים שלהם על "והורשתם" נאמרים כאילו כל שאר ההלכה מקוים כאן למהדרין, ומה שנשאר הוא רק לוודא את הקוצו של יו"ד שלא תהיה תמיכה מבחוץ של מפלגה ערבית. ושוב, זה לא שיקול פוליטי חלילה, אלא דעת תורה והלכה צרופה. הענן היחיד שמעיב על כשרותנו ועל טהרת פח השמן הטהור של מדינת ישראל (יסוד כיסא ה' בעולם) הוא "והורשתם". הרי העולם כולו יזדעזע כשישמע שבישראל מאפשרים לערבים להשתתף במשחק הדמוקרטי, ואיזה חילול השם ייווצר כאן. נורא נוראות.

אין פלא, אפוא, שעבדכם הנאמן, לאחר קרא את הכרוז המופלא הזה, המשנה הראשונה (כתוארו אז), התרווח על הכורסא ברוב נחת ביודעו שמלאכתו של צדיק נעשית בידי אחרים. יש מי שידאג עבורי למנוע ממשלה בראשותו של ביבי. כתבתי אז בוואטסאפ שהחרד"לים הם כמו הפלססטינאים, לא מפספסים הזדמנות לפספס הזדמנויות. מצוין מבחינתי. אלא שאז, להפתעתי, הגיעה משנה אחרונה והכתה אותי על קודקודי.

משנה אחרונה

חשבתם שאין עצה ואין תבונה נגד ה'? אז זהו שטעיתם. אמנם אין תבונה נגד ה', אבל עצה דווקא יש. ותתפלאו, העצה הזאת ניתנה לנו גם היא ישירות מפיו של הקב"ה בכבודו ובעצמו (ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא) דרך הרבנים קוק לרב טאו. נראה שיש להם בלעדיות אצלו. וזו לשונו הזהב בכרוז מהדורא בתרא שהתפרסם אתמול, אשר הפך במחי יד איסור דאורייתא ופגיעה בנפש האומה של אתמול לקידוש השם דהאידנא:

אכן, הדגמה מופלאה לעיקר התשיעי של הרמב"ם: וזאת התורה לא תהא מוחלפת. מעמד האישה לא יכול לעבור שינוי ולו כמלוא נימה במהלך אלפיים שנה ח"ו ועפ"ל (=לפי, שלי), אבל הלכות קידוש וחילול השם ומצוות "והורשתם" ו"לא תחנם" עוברות שינוי מן הקצה לקצה תוך יומיים. ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל, אשרי עין ראתה כל אלה, הלוא למשמע אוזן דאבה נפשנו.

אגב להשלמת התמונה אציין, לא מעט רבנים יוצאים נגד המשנה האחרונה, שעליה חתום רק הוא לבדו. הם מחזיקים בעוז במשנה ראשונה (כמו הרב דרוקמן).

קובץ הערות

מעבר לפליפ-פלופ ההלכתי והאידאולוגי המופלא, מחילול השם ואיסור דאורייתא ללידתו המהירה כברק של קידושון השם בצידם שגובר על כל אלו ביד רמה ובזרוע נטויה (ויל"ע אי הוי דחויה או הותרה), יש בנותן טעם להעיר כמה הערות על כתב החידה המופלא הזה של נשיא דורנו (שנאמר: "נשיאים ורוח וגשם אין"):

א. אין צורך לומר, שגם כאן אין מדובר בשיקול פוליטי-פרגמטי ח"ו. זהו אך ורק שיקול הלכתי ותורני בדעת תורה צרופה, שיכול להיעשות רק אצל מי שיודע דעת עליון ומצוי בכבשונו של א-ל דעות. הכרוז מתחיל במובאה מדברי רבנו הרצי"ה שכבר ראה ברוח קודשו את העתיד להתרחש והזהיר אותנו מפניו. אלא שהוא מתאים למשנה ראשונה, ומכיל איסור חמור וחילול השם להסתמך על ערבים רח"ל. אבל הכרוז גם מסתיים בדברים אחרים של הרצי"ה שמאששים את המשנה החדשה. "דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".

ב. בשלב הבא בכרוז, מגיעים, איך לא, לאירועים במירון שהפכו את כל התורה על פיה. למה? לא יודע, אבל תודו שצריך הסבר כלשהו לפליפ-פלופ המרתק שנעשה כאן. אה, שכחתי את המלחמה נגד שנאת חינם ואת הצורך באחדות. המהלך של הרב טאו מיועד להביא לנו אחדות בשעה קשה זו. נהדר, אם כי למען האמת, אני דווקא מבחין שיש הרבה יותר אחדות היום, אחרי מירון, מאשר בשבוע שעבר, אבל מי אני ומה ידיעותיי מול דבר ה' מירושלים.

טוב, אז בגלל הצורך באחדות בעם ישראל אין ברירה אלא להתאחד עם פח השמן הטהור עבאס שפועל בשם ה' ולמען ציון לא מחשה, נגד כמחצית מחברי הכנסת שהם יהודים טמאים ומשוקצים, רבים מהם ימנים יותר מראש ממשלתנו הנערץ והמושחת. מניעת שנאת חינם ואחדות בין-יהודית, כבר אמרנו?

ג. עכשיו כמובן מגיעים דברי השבח והקילוסין הצפויים לראש ממשלתנו הנ"ל, שעומד בעוז נגד רודפיו (=האנטיכריסט). אמנם בזה אין שום הפתעה, יען כי אתמחי גברא וקמיע כבר במכתב שבח ועידוד של בעל המשנה אחרונה דנן לנשיא קצב שהורשע באונס ומעשים מגונים. בכל זאת, ראש ממשלתנו הנערץ והיהודי הגאה הוא רק שקרן, מושחת, נהנתן, נואף בריש גלי, מחלל שבת, אוכל נבלות ובועל נידות. הוא לא עובר ח"ו על האיסור החמור של "והורשתם" בגרמא, שפוגע בנשמת האומה. אה, שכחתי, בעצם הוא כן עובר על זה. בעיני בעל משנה אחרונה הנ"ל, ביבי כנראה יורד למבואות המטונפים כדי לחשוף את כל הניצוצות במעמקי הטומאה. לכן ראוי שכל שלומי אמוני ישראל יתמכו בו, ולא בשמאלנים ארורים חסרי חוט שדרה כמו בנט, סער, גנץ, בוגי יעלון ועוזריהם. אה, שכחתי את איבתיסאם מרענא המרשעת. איך אפשר להשוות אותה לחסיד אומות העולם הידוע – עבאס.

ד. החשש מהאנטיכריסט שמקדם את מדינת כל אזרחיה, מוביל את הרב טאו ישירות לצדד בהכנסת מפלגה ערבית לממשלה (לפחות פסיבית). אין לכם מלחמה חזקה יותר נגד מדינת כל אזרחיה. בנוסף, החשש מהפירוד שייזרע בציבור היהודי כעת (ממש השבוע. בשבוע שעבר החשש הזה לא היה), מוביל אותו לצדד בקואליציה עם עבאס נגד כמחצית מהח"כים היהודים. עכשיו תשרור אחדות מופלאה בין היהודים, וכל הערבים יידעו את מקומם. חלאות שכמותם. מה נפלאו דרכיו והגיונו של מרן אשר כל רז לא אניס ליה.

ה. בשעה גורלית זו (כלומר עכשיו ממש, לא לפני חמישים שעות שאז המצב היה הרבה פחות גורלי), עלינו לזכור את דברי הקב"ה מפיו של הרצי"ה (פרקי אבות שם, שם), שלא דחינן קידוש השם מפני חילול השם. יסוד זה התחדש ממש כעת בזכותא דרשב"י זכותו תע"א, ורק הרצי"ה ברוח קודשו הצליח להבחין ביסוד הזה עוד לפני סוף השבוע שעבר. לא בכדי כתבו רבותינו: "כל הנוטל עצה מהזקנים אינו נכשל". אמנם הקריטריון מהו קידוש וחילול השם טרם נודע לנו. כמו כן, אין מאיתנו יודע עד מה, כיצד מודדים כמה הוא גדול וכמה לא? זה לא נמסר לבני תמותה רגילים (אלו שאינם "זוכרים" את הוראות הרצי"ה, כמו שמרן נשיא דורנו עצמו לא זכר לפני שלושה ימים). זהו סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.

ו. עוד נכתב במשנה אחרונה הנ"ל שחייבים לדאוג לממשלה שהוכיחה את עצמה בדאגה לקודשי ישראל (ע"ע מירון) ושתייצג את הקב"ה, תנהיג את האומה בגאון ושם ה' נקרא עליה (=ביבי).

ז. ההצדקות האוויליות שעולות בכרוז הזה, מחפות כמובן על שיקול פוליטי פרגמטי לגמרי (לגיטימי והגיוני כשלעצמו), במילים גבוהות ונשגבות. זהו ניסיון לכסות על ניתוק מוחלט מהמציאות, על קריאה לא נכונה של המפה, וגם על צביעות שאין מושלה. ומעבר לכל, דומני שההצדקות הללו מצביעות על כך שההבדל העיקרי בין החרד"לים והחרדים הולך ונעלם. ההיצמדות לאידאולוגיה נותר על פני השטח. בפנים הם כבר חרדים פרגמטיים לגמרי (פרט לכמה קפיטלאך תהילים פעם בשנה). במובן הזה המפה לפחות הופכת להיות פשוטה יותר. אגב, אני בעד פרגמטיזם, אבל אני מעדיף שיהיה גלוי ושקוף, ישר, ובעיקר בלי פראזות ובלבולי מוח.

היה עליו לכתב ביושר משהו כזה: טעיתי קודם ולא קראתי נכון את המפה. אין שום איסור "והורשתם" בקואליציה כזאת, סתם בלבלתי לכם את המוח. אלא שחשבתי שזה צעד גרוע פוליטית וכעת התברר לי שהאלטרנטיבה גרועה יותר. יש בהחלט מקום לכבד מי שמודה בטעויותיו, אילו זה היה המצב. אבל המשך השיח הפרזולוגי הזה הוא ערובה להמשך התנהלות כמו שהיה עד עכשיו.

ח. מה שהכי מטריד אותי בהתנהלות הזאת הוא שהכותב כנראה מעריך שיהיו מספיק שוטים שיקנו את הלוקשים שהוא מוכר להם כאן. הוא מניח שיהיו רבים שיתייחסו לדבריו כאילו היה כאן נימוק תורני, וישכחו את כל איסורי התורה שהוא עצמו חידש להם יש מאין רק לפני כמה ימים, ולא ישימו לב לחוסר השחר של הנימוקים עצמם. הם גם ימשיכו להאזין ברצינות לדברי התורה הגואלת ולאמונת עיתנו שיוצאות מהר הקודש חדשות לבקרים. אני מוטרד לא מעצם ההערכות שלו את המציאות, אלא מכך שעושה רושם שדווקא במקרה זה הוא מכיר לא רע את המציאות. מבין צאן מרעיתו יהיו כנראה לא מעטים כאלה. "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה".

אפרופו עם חכם ונבון, אין לי אלא לסיים בציטוט מסוף דבריו של בעל המשנה אחרונה, נשיא דורנו שירדו אלינו, המוני העם, ישירות ממרומי הר הקודש בירושלים במו כתיק"ו של בעל השמועה:

בימי קדושת ספירת העומר [הקדושה הזאת שוררת רק אחרי לג בעומר כמובן] של שנה זו, נטהר ליבנו, וכאיש אחד בלב אחד, נתנהל בעוז אל נווה קודשנו, ועצמאותנו תתעלה ותתקדש בקדושת ירושלים, קידוש ה' שבמדינת ישראל יוסיף ויתגדל עלינו לעיני כל אפסי ארץ, ויאמרו כולם "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה", "הגדיל ד' לעשות עם אלה".

אם יש כאן מישהו שעוד לא רואה כיצד בעקבות המשנה האחרונה שם ה' נקרא עלינו (דרך ממשלת ביבי וליצמן, בן גביר, גפני ומירי רגב, עם התבלין החדש מחמוד עבאס), שיקום. שמא נמצא בקרבנו אדם בן בליעל החושד שהעם הזה אינו ממש החכם והנבון מכל העמים, שיקום. ואולי מאן דהו אפילו אינו רואה בעיני הבשר שלו את קידוש ה' הנשגב שנוצר מכך לעיני כל האומות ואפסי ארץ, עת כולם רואים כיצד כל שלומי אמוני ישראל כאיש אחד תומכים בשקרן, מושחת ונואף לראשות הממשלה ואף רואים בזה קידוש ה', ושוללים את זכותם של ערבים להשתתף בדמוקרטיה הישראלית, שיקום. ואולי חלק מאותם בני בליעל אפילו לא מתרשמים מהזיגזוגים והתירוצים שנאמרים בארשת חשיבות כאילו מדובר במתן תורה חדש, כי אז אות הוא שטחו עיניהם מראות. הם כנראה לא מבינים את עומק אמונת עיתנו.