סיבתיות: ג. מבט על המרכיב הלוגי של הסיבתיות (טור 462)

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

הורד [592.28 KB]

12 תגובות

  1. האם לפי זה כל בחירה של האדם היא מקרה ספורדי? הרי אין צומת דרכים בה הנוירונים עוצרים ופועלים לפי הבחירות של האדם, אלא כל תהליך חשמלי במוח מוביל למשנהו עד לבחירה הסופית שנגרמה מכל התוצאות הטבעיות כדוגמת הסביבה וכו’ הכל כחלק מחוקי הפיזיקה. או שמא אין בכלל בחירה?

    1. לא הבנתי את השאלה. בכל אופן, אני סבור שיש בחירה חופשית, והיישוב של זה עם מדעי המוח הוא נושא ספרי “מדעי החופש”. תקציר במאמר כאן באתר על חופש הרצון.

  2. א. מה שכתבת בעניין התערבות אלוקית הוא בדיוק מה שכתב הרמב”ן בתורת ה’ תמימה (שהוא הרחבה למה שכתב בפרשת בא), ראה שם ובכמה מקומות אחרים מה שהאריך בזה.
    ב. כשחז”ל אומרים הכל בידי שמים יכול להתפרש ע”י חוקי הטבע או מזל ולאפוקי בידי אדם. עיין בתוספות על “הכל בידי שמים חוץ וכו'”.

  3. רק חוקי הפיסיקה קובעים סיבתיות. כל השאר אלו ניסינות כישופיים להכריח דברים על המציאות באמצעות מילים ושכנועים לוגיים של תמימים. בפועל זה הכל מדומיין בדימיון. והכישוף נותר בלי עוקץ.

  4. סליחה, אני לא הבנתי את המשפט הזה, אולי אפשר להסביר אותו שוב?

    “ניתן לומר שהעננים הם תנאי הכרחי לגשם, שכן לא יכול לרדת גשם בלי שיש עננים. שימו לב שהגשם מופיע אחרי העננים, כלומר היותם תנאי לגשם לא אומרת שהם קודמים לו בזמן”

    (בהתחלה, מתחת לכותרת: תנאי הכרחי)

    1. סליחה, יש כאן טעות בסדר הדברים. כוונתי הייתה לומר שהגשם יכול להיות תנאי לעננים (תנאי מספיק), למרות שהוא מופיע אחריהם בזמן. להיות סיבה של משהו אומר בהכרח שתופיע לפניו. להיות תנאי למשהו לא אומר בהכרח שתופיע לפניו.

      תיקנתי כעת את הפסקה:
      שימו לב שההתקיימות של A יכולה להיות בזמן קודם ל-B או אחריו, שכן כפי שראינו בטור הראשון הלוגיקה אדישה לציר הזמן (זו עוד סיבה לא לזהות אותה עם סיבתיות). נראה זאת דרך דוגמה. ניתן לומר שעננים הם תנאי הכרחי לגשם, שכן לא יכול לרדת גשם בלי שיש עננים. בה במידה ניתן לומר שרטיבות הקרקע היא תנאי הכרחי לגשם, שכן לא ייתכן שיורד גשם והקרקע אינה רטובה. במקרה השני ברור שלא מדובר על סיבה, כי הרטיבות של הקרקע מגיעה בזמן מאוחר לירידת הגשם (במינוח סיבתי נאמר שהיא התוצאה של הגשם ולא סיבתו). סיבה צריכה לקדום למסובב, אבל בתנאי המתנה לא בהכרח קודם למותנה.

  5. תודה רבה. עוד שאלה:
    “בהינתן מערכת נסיבות מוגדרת היטב, התוצאה הטבעית שלה מתחייבת, כלומר לא תיתכן תוצאה אחרת במסגרת חוקי הטבע. חוקי הפיזיקה הם כולם דטרמיניסטיים במובן הזה”.

    לא הבנתי מה פירוש “בהינתן מערכת נסיבות מוגדרת היטב” – מי הגדיר את מה שנתון?

    (פסקה שניה מתחת לכותרת “השלכה: מעורבות אלוקים בעולם”)

    1. כוונתי שחוקי הטבע פועלים על מצב פיזי נתון. אם יש גוף שעומד באוויר חוק הגרביטציה קובע שהוא ייפול. אבל אם הוא כבר על הקרקע אז הוא לא ייפול. לכן כדי לתאר את מהלך העניינים בעולם נדרשים שני דברים: תיאור מלא של המצב הנתון וחוקי הטבע. כמובן שכל מצב נתון כזה הוא תוצאה של מצבים קודמים (ובחירות אנושיות).

      1. איפה יש לנו תיאור מלא של המצב הנתון? הרי אף פעם לא נדע אם מה שהגדרנו כתנאי מספיק על פי הפרשנות שלנו למצב הנתון הוא באמת, כשלעצמו, מספיק.

        1. זו בעיה יסודית בפיזיקה ובמדע בכלל. אבל למזלנו ברוב המקרים יש תיאור חלקי מאד שהוא מספיק. למשל כשחפץ עומד באוויר זה תיאור מספיק כדי לקבוע שהוא ייפול, גם בלי שנתייחס לכל שאר נתוני היקום. מעבר לזה, גם אם אין לנו תיאור מלא, עדיין הדטרמיניזם של החוקים אומר שהמצב הנתון (שלא ידוע לנו במלואו) קובע את התוצאה.

  6. לא הבנתי איך אתה מסיק שאם יש מעורבות אלוהית היא מפרה את התנאי המספיק? באותה מידה אתה יכול להניח שהיא כלולה בתוכו. הרי ממילא אין לך את כל התיאור.

    1. זה בכלל לא קשור לשאלה אם יש או אין בידי את מלוא התיאור, אלא רק בשאלה האם החוקים נכונים.
      זה יוצא מאופיים של חוקי הפיזיקה. אפשר כמובן לכפור בנכונותם, אבל אם אלו החוקים אז הם תנאי מספיק והקב”ה אינו חלק מזה.

השאר תגובה

קרא גם את הטור הזה
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: