גמר חתימה טובה

הרב אני רואה שאתה ייחודי שאתה לא גומר בבקשת סליחה מהקוראים וכו' מדוע?

האם מי שפגע בחבר או דיבר עליו לשון הרע וצחק עליו, פגיעות שמתבצעות פעמים רבות בין שני אנשים נורמלים אבל לא משהו ברמה חריגה.
וכן הוא מדבר איתו ביומיום כרגיל ככה שנראה שזה איזוטרי האם יש עניין לבקש ממנו סליחה?

השיבנו אליך … ח ד ש ימינו כ ק ד ם !
תתברך במה שאתה מברך את עצמך (לאור השאלה במה נברך?).
שאלה לי אליך (אולי קצת באיחור), לאור דבריך על הפיזיקה ועל שמיעת האדם (עץ ניער), שמטרידה אותי מזמן. הגרש"ז אוירבוך ואחרים פוסקים שאין לצאת ידי חובת שמיעה באמצעות מיקרופון וכיו"ב, מפני שאין שומעים קול אדם. והשאלה היא האם הקול הרגיל שאנו שומעים, מאדם או משופר או מחצוצרה או מרדיוט, הוא אכן קולו של האדם או השופר. הלא גם באופן רגיל הקול עובר תהליך מיכאני עד שבקלט במוח האדם, ומאי שנא? משום כך לכאורה גם לא מובן מהו קול הברה שבגמרא. אמנם אפשר שהכוונה למעט קול שהוא רק הד, ע"ד כלי שני שאינו מבשל [כלשון ההיתר [הבדחנית?] של הרב עוזיאל לגבי קול אשה ברדיו]. בכל זאת למה קול הברה יהיה שונה מהקול עצמו שעובר גם הוא עיבוד מכאני.
כמו כן אני מתלבט בדין בטריות שבמכשירי שמיעה וכדו', שהיועצים מייעצים שכאשר חולצים אותם בשבת מהאוזן לא לפתוח את הבטריה ולא להרחיקם אחד מהשני. או השאלה אם נגמרה הבטרייה בשבת אם מותר להניח במקומה בטרייה אחרת. סוף סוף לכל הדעות אין כאן אש, נשאר רק החשש אליבא דהחזו"א של מתקין כלי, וכלשון הגדרתו הנפלאה על פעולת החשמל שזה משהו שמעורר ממוות לחיים …! היינו כל שמחיה מתים בפיזיקה הוא בורא כלי. ואולי אינו 'בורא' אלא כדיוק לשונו רק 'מעורר' ממוות לחיים.
מה דעתך בכל אלו.
ושוב תתברך בכל הברכות שאתה חפץ בהן
שז"ה

הלופ הכרחי משום שהמנגנון שאתה מציע כפוף גם הוא לאותה חוקיות שהוא מטיל על "אקט התשובה". גם הוא בהכרח חלק מאותו אקט (רק הפעם זהו אקט ממעלה שנייה).
זה בסופו של דבר חזרה למגדל הצבים המפורסם ששם, גם לשיטתך (למיטב זכרוני), המהלך מתרוקן מתוכן.