בעיה הלכתית-מתמטית ומשמעויותיה (טור 683)

אולי גם הראב"ד מבין שאפשר לדלל בחלקים. אם בבור יש 40 סאה אז כל הזרמה של 40 סאה מדללת את השאובים בבור בחצי (כך גם אתה מבין בראב"ד), וסה"כ יידרשו 9 דילולים שהם 360 סאה. וכל הזרמה של 1 סאה מדללת את השאובים בבור ב1/40 וסה"כ יידרשו 234 דילולים שהם 234 סאה. המשוואה הדיפרנציאלית עושה דילול רציף, ובראב"ד עשית דילול בדיד בפעימה אחת, אבל גם הראב"ד (עם חשבון פשוט ועם הסברא שלו שיוצאים לפי חשבון) יכל להשתמש בדילולים בדידים בכמה פעימות. מה דעתך. אגב מעניין לבדוק האם בריבית דריבית (לגויים) עסקו במספר פעימות ההיוון גם בלי שהגיעו להיוון רציף עם אקספוננט.

תודה רבה על הטור הנפלא. אני באמצע לימוד מקוואות ובדיוק היום התחלתי סוגיא זו (בשפה שלי: השגחה פרטית). אבל לא הבנתי מנין לך שהראב"ד לא כיון למה שכתבת? הראב"ד כ' שאנחנו מניחים שהמים יוצאים לפי חשבון, אבל הוא לא אמר מעולם שהדרך לחשב הוא כמו ששמת בפיו. כל כונתו אינו אלא לתהליך האיטי ושהמים מתערבים בשוה שגם אתה מניח, אבל ודאי שלעולם חושבים כפי שכתבת. לאמיתן של דברים אין כל חדש ואני לא יודע למה אתה מסתער על כל הפוסקים שלא היה בכלל עולה על דעתם שהחשבון של הראב"ד לא נכון ולא היו שואלים את המומחה וכו' וכו', בעוד שהפוסקים בהחלט עמדו על זה. הש"ך יו"ד ר"א סקנ"ו אמנם מבין בדעת הראב"ד כמו שכתבת, אבל החזו"א מקואות תנינא ה סק"ד-ה כתב שדבריו תמוהים מאוד עיי"ש והוא מודה בראש כפוף: "אין אנו יודעים חשבון מדוקדק". וודאי שהיה מוכן לשמוע ממומחה מה דעתו (ואין להקשות אם כן מה תועלת יש לנו מדברי הראב"ד אם אין אנו יודעים חשבון מדוקדק, כי יש דברים שניתן לקבוע בבירור למשל כשהיו מ' סאה שאובים בבור ונכנסו מ' שודאי יצאו רוב השאובים, כמש"כ החזו"א שם.)

יותר מזה. נראה לי שעירבת בין שני דברים. א. שהחשבון של הראב"ד (לדעתך) הוא לא נכון ב. אז מה כן החשבון. כל אדם שיש לו מוח בקדקדו מבין שאי אפשר לחשב כדברי הש"ך כי ברור שמהמים שהיו כבר בבור יוצאים יותר, אלא שאין אנו יודעים חשבון מדוקדק כמו שכתב החזון איש ולזה אנו צריכים המודל המתמטי שלך. ולכן לפי ההבנה שלך בדעת הראב"ד הוא כן טעה בידע שהיה כבר ידוע בזמנו.

(אגב, אולי תוכל להסביר לי מה כונת החזו"א בציור שצייר ששם?)