אלגוריתם לגדלות למדנית
לכבוד המאור הגדול, עטרת ראשנו, נזר החכמה ותפארת התבונה, הגאון המפורסם הרב מיכאל אברהם שליט״א.
זה זמן רב שאני מתבונן בהשתאות על רוחב דעתו של הרב, על עמקותו המפליאה, ועל היכולת הנדירה לחבר בין עומק למדני, חריפות שכלית ובהירות שאין דומה לה, לבין השכל הישר.
על כן אבקש לשאול את הרב בענוות תלמיד לפני רבו: מהי הדרך הישרה אשר ילך בה בחור ישיבה החפץ בכל מאודו לגדול בתורה, עד שאולי יזכה להיות מן הלמדנים הגדולים שבדור? ובהרחבה, כיצד ראוי לו לחלק את זמנו בין בקיאות לעיון, בין גמרא למחשבה (אם בכלל…), בין רכישת ידע לבין פיתוח עצמאות מחשבתית, בין המוכר לחיפוש החדש? ומהם הדברים שהרב רואה בהם את אבני היסוד שבלעדיהן אי אפשר לבנות בניין של גדלות תורנית אמיתית?
ואם יורשה לי להוסיף: האם בכלל יש דרך סדורה לכך, או שמא כל ניסיון להפוך את הגדלות בתורה למתכון מסודר דומה לכישלון? ואם כן מה יעשה הנער ולא יחטא?
אגב, אציין כי ראיתי ולמדתי את טוריו של הרב בעניין גדלות בתורה, והדברים העמידו את הסוגיה באור חדש. ואף על פי כן, עדיין נותר בי צורך לברר את הצד המעשי יותר של הדברים, לא רק להבין את המודל התיאורטי של הגדלות, אלא לנסות ולתרגם אותו לדרך עבודה מסודרת, יומיומית וברורה – מה בפועל ראוי ללמוד, וכיצד נכון לבנות את העמל כך שלא יישאר בגדר שאיפה כללית בלבד ובזבוז זמן אלא יהפוך למסלול התקדמות ממשי לעבר האינסוף. במילים אחרות, לאחר הבנת הגבול והכיוון הכללי, אני מבקש לברר גם את פונקציית ההתקדמות עצמה, הצעדים שבאמצעותם ניתן להתקרב אל אותו אינסוף למדני.
בתודה ובהערכה עמוקה.
מנאי, האפס שמבקש להיות אחד.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אני מניח ומקווה שהדברים נכתבו בלצון.
אין "אלגוריתם" שמייצר תלמידי חכמים או מתכון סדור וקבוע לגדלות בתורה. כל אדם בנוי אחרת, עם נטיות, כישורים וצורות חשיבה משלו. עם זאת, בהחלט ישנם עקרונות יסוד ומתודולוגיות לימוד שאני ממליץ עליהם למי שרוצה לבנות את עצמו.
- לשמור על הרצון לגדול ולפעול לשם כך. זה יותר חשוב מאשר תוכן הפעילות וצורתה.
- אם קראת, אתה ודאי מכיר את עמדתי שצריך להתמקד בעיון ולבקיאות ניתן להקדיש זמן קצר ביום. בשאר תחומים אין שום צורך לעסוק, רק אם נפשך מאד מתאווה להם.
- היצמד תחילה לשיעורים בישיבה, הכן כראוי וחזור עליהם באופן ביקורתי עם המקורות בפנים. סכם אותם והער על הסיכום. אל תמהר לקפוץ לחדש חידושים. זמנם יבוא. אם יש לך, אז כמובן כדאי להציג אותו לאחרים ולבחיון אותו. אבל אין צורך לחתר לזה. בשלבים ראשונים יש לקלוט.
- במקביל, אני ממליץ בחום להקדיש זמן למעבר יסודי על ספרי למדנות קלאסיים (שב שמעתתא, שערי יושר, קצות החושן ועוד).
- כדאי לנסות ולחשוב מה עולה להלכה מכל סוגיא שלמדת. לנסות ולחשוב מה נראה לך יותר מבין הדעות והפירושים. עקרונית לימוד אמור להסתיים במסקנות.
- שמור על ביקורתיות כלפי מה שאתה לומד, אבל אל תמהר להסיק מסקנות בעודך טירון. נסה לקלוט מאנשים מיומנים יותר.
בהצלחה רבה.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה רבה לרבה הגאון שליט״א על תשובתו המפורטת, הבהירה והמחכימה עד מאוד. קראתי את דברי הרב, והם האירו והסדירו עבורי את עיקרי הדרך: ההתמקדות בעיון, הזהירות מחתירה לחידושים בתחילת הדרך, וההכוונה ללימוד ספרי היסוד של הלמדנות הקלאסית, ובירור מסקנות הלכתיות מתוך הלימוד, ועוד.
ואציין כי שאֵלתי אמנם נכתבה בלשון מליצה ובמעט הומור, אך יסודה היה רציני לגמרי, מתוך כוונה כנה לברר דרך נכונה בבניין הגדלות התורה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer