חדש באתר: NotebookLM עם כל תכני הרב מיכאל אברהם

באגדתות גנוזה כל הקבלה

שו"תקטגוריה: כלליבאגדתות גנוזה כל הקבלה
א.ר שאל לפני 3 שעות

שלום וברכה הרב

כיצד הרב משווה את האגדתות בגמרא לספרות טובה או פילוסופיה (ה״י), הרי הגאון כותב שגנוזים שם כל רזי הקבלה של חז״ל, וכן מובא בזוהר.

למה לפקפק בדבר קדוש כעין זה, גם אם הרב לא רואה בו ערך רב? או שמא הרב אינו מאמין לגר״א ולזוהר (ה״י)?


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שעות

לגבי ההשוואה של אגדות חז"ל לספרות או לפילוסופיה: למיטב שיפוטי, מבחינת הטקסט עצמו, אגדה היא ספרות ככל ספרות אחרת. מטרתן של האגדות אינה לתאר עובדות היסטוריות או מדעיות, אלא להעביר מסרים רעיוניים, מוסריים או חינוכיים מדרך של סיפור. בעיניי, אין הבדל מהותי בין אגדת חז"ל לבין יצירה ספרותית טובה (כמו ספר של דוסטוייבסקי), ולימוד אגדה יש לו ערך בדומה ללימוד שיר או טקסט פילוסופי. ההבדל הגדול בין הלכה לאגדה הוא שבהלכה אנו מחויבים להוראה הנורמטיבית שהיא "רצונו של ה'", ואילו באגדה הלימוד הוא בבחינת "תורה בגברא" – אם הפקת מזה ערך מוסרי או רוחני זה מועיל ובונה, אך הטקסט כשלעצמו אינו מקור סמכות מחייב. יתרה מזאת, המציאות האמפירית מראה שכאשר אנשים לומדים אגדה, הם כמעט אף פעם לא לומדים משהו חדש שסותר את ערכיהם המוקדמים, אלא תמיד מוצאים באגדה את מה שהם כבר חשבו מראש. לכן, רוב העיסוק באגדה הוא בעיניי בגדר "דרוש" או "וורטים", ולא לימוד מחייב המייצר ידע חדש.

באשר לטענתך שהגר"א והזוהר קובעים שגנוזים באגדות רזי קבלה, ושאלתך אם איני מאמין להם:

לגבי הזוהר, אני אכן לא מאמין שהוא נכתב על ידי רשב"י. עובדתית, מופיעים בו אמוראים שחיו זמן רב אחריו. ייתכן שיש בו גם גרעין קדום, אך ברור שיש בו עריכה והוספות מאוחרות. באופן כללי, הגישה שלי כלפי תורת הקבלה והסוד היא שאין מדובר במסורת מחייבת שירדה מסיני. להבנתי, הקבלה כולה היא אוסף של "אינטואיציות רוחניות" של אנשים בעלי רגישות מיסטית עמוקה. האינטואיציות הללו יכולות להיות מעניינות, בעלות עוצמה ובעלות ערך, ולכן אני מתייחס אליהן בבחינת "כבדהו וחשדהו", אך הן אינן פטורות מאישור הגיוני או ביקורתי ואין להן סמכות מחייבת. מכיוון שאיני רואה בזוהר מקור סמכות, העובדה שהוא טוען משהו לגבי האגדות אינה מחייבת אותי.

לגבי הגר"א (או כל הוגה אחר), גישתי היא שבתחום המחשבה אין סמכות. הרמב"ם, הכוזרי, המהר"ל או הגר"א לא מקבלים "פרוטקציה"; דבריהם נבחנים לגופם, בדיוק כמו דבריו של כל פילוסוף אחר כאריסטו או קאנט. כשהם אומרים דבר שנראה לי הגיוני אקבל אותו, וכשלא – לא. אם הגר"א סבר שיש סודות בכל אגדה (וכפי שהוא טען למשל לגבי הימצאות שדים וכשפים במציאות), אני מכבד את דעתו, אך זכותי המלאה לחלוק עליה אם זה לא נראה לי נכון או סביר. קדושה של טקסט או של אדם אינה דורשת מאיתנו לכבות את השכל.

אחרי שיראו לי את הסודות הנשגבים שגנוזים באגדות אשמח לשנות את עמדתי. בינתיים לא זכיתי.


לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

י.כ הגיב לפני 58 דקות

תודה רבה על התשובה המפורטת והמחכימה.
לגבי האמוראים בזוהר, יש לזה הסברים משכנעים לענ״ד, אך הם מיסטיים ולכן מסתבר שהרב לא יקבל אותם ואיני רואה טעם להטריח. אך כן ציינתי זאת להודיע שמציאת שמם של אמוראים בזוהר אינה ראיה חותכת לאיחורו (על אף שגם אני סבור שיש בו הוספות מאוחרות, אך מעט מזעיר).

רפאל הגיב לפני 28 דקות

זה לא רק בעיה של אמוראים.
עצם זה ששום גאון או ראשון שחי לפני המאה ה-13 לא הזכיר בכלל שיש כזה ספר (שהוא כל כך חשוב בקבלה, בעיקר בעיני המקובלים המאורחים שבנו את כל תורתם עליו) זה כבר סימן שאלה אחד גדול.
בזוהר מופיעים מנהגים מאוחרים, כמו הנחת 2 זוגות תפילין, אמירת "נשמת כל חי" או "אל אדון" בשבת, ורבים כהנה.

השאר תגובה

Back to top button
הירשם לעדכונים על תגובות חדשות בדף זה