אנטי חומר וחומר אפל

ערבבת. אנטי חומר זו עובדה, אנחנו מייצרים אנטי חומר במאיצי חלקיקים.
חומר אפל זו תאוריה מבוססת. הוא מדיד, והוא משפיע על המרחב זמן. בלעדיו גלקסיות היו מתפרקות. יש ספקולציות סביבו, אבל בסיס התאוריה נייטרלי – יש משהו שאנחנו לא רואים והוא משפיע גרביטיציונית כמו מסה, בצורה נורמטיבית עקבית.
זה לא קשור לאתאיזם בכלל, זה תאוריה מבוססת מאוד בעקבות מדידות אמפיריות רבות מספור.

כל מה שכתבת ידוע. היכולת לייצר אנטי חלקיק בניסוי מטורף רחוקה מלהספיק לכך שאכן קיים אנטי חומר בכמות זהה לחומר

שלום איתמר,
אני נוהג להתפרץ כאן לבלוג אחת לכמה חודשים, בדרך כלל כאשר נוצר ואקום — במקום שבו מיכי לא ענה, מכל סיבה שהיא — במטרה לתת לשואל ולקוראים תמונת מצב אינטלקטואלית: מה באמת ידוע, מה מבוסס, ומה עדיין בגדר ספקולציה.

ומכאן לגוף העניין: נדמה שהדיון כאן מערבב בין שלוש רמות שונות, שכדאי להפריד ביניהן כדי שלא נחליק ממדידה למסקנה.

לגבי אנטי־חומר: אכן, קיומם של אנטי־חלקיקים הוא עובדה ניסויית, ואנו מייצרים אותם במאיצים. אך מכאן ועד להסבר האסימטריה הקוסמית בין חומר לאנטי־חומר — המרחק גדול. עצם היכולת לייצר אנטי־חלקיקים אינה מסבירה מדוע ביקום הנצפה יש עודף דרמטי של חומר. הפרת CP ידועה, אך כמותה במסגרת המודל הסטנדרטי אינה מספיקה, ולכן ההסברים (baryogenesis, leptogenesis) נשענים על פיזיקה שטרם נצפתה.

לגבי חומר אפל: כאן אכן קיימות ראיות תצפיתיות חזקות להשפעה גרביטציונית עקבית — עקומות סיבוב גלקטיות, עדשות כבידה וכד’. במובן זה, קיומו כישות פיזיקלית הוא מסקנה אינפרנציאלית רצינית. עם זאת, עדיין אין זיהוי מיקרוסקופי של החלקיק או מנגנון מוסכם, ולכן התאוריות הקונקרטיות נמצאות בשלב של מועמדויות, לא של הכרעה.

ולבסוף, לגבי שבירת סימטריה: זהו כלי פיזיקלי מבוסס היטב, אך יישומו לראשית היקום נעשה במסגרת מודלים תאורטיים שאין להם אימות ישיר. הוא מסייע לבניית תמונה קוהרנטית, אך אינו פותר כשלעצמו את שאלת מקור הא־סימטריה הראשונית.

בקיצור: יש כאן מדידות אמפיריות חשובות ומודלים רציניים — אבל לא הכול נמצא באותה רמת ודאות.