האם איבדנו את האינטואציה הטבעית לדברי תורה?

הכותב שציטטת צודק בהבחנתו הבסיסית: אכן איבדנו את האינטואיציה הישירה לדברי התורה. אני מרבה לטעון שהמושג "ירידת הדורות" אינו מתאר בשום אופן ירידה באינטליגנציה או ביכולת השכלית. נהפוך הוא, לדעתי במדדי אינטליגנציה ויכולת אנליטית-לוגית, הדורות המאוחרים עולים על הדורות הקודמים. ירידת הדורות מתבטאת אך ורק באובדן היכולת האינטואיטיבית, שנחלשת ככל שאנו מתרחקים מן המקור (מעמד הר סיני).

הדורות הקדומים, חז"ל והראשונים, היו קרובים יותר למקור ולכן דיברו את השפה ההלכתית כ"שפת אם". לעומתם, אנחנו דומים למי שלומד שפה ב"אולפן". לכן בישיבות תמיד אומרים שכאשר ראשון (כמו הרא"ש) מביא ראיות, אפשר להתווכח איתו, אבל כשהוא כותב סתם "ייראה לי", אי אפשר להתווכח – כי כאן מדברת האינטואיציה הכללית שלו, חוש הריח ההלכתי הישיר שאין לנו.

אך כאן בדיוק טמונה הטעות של הכותב. בגלל שאיבדנו את האינטואיציה הזו, נזקקנו לפתח מערכות חלופיות שיפצו על כך. אדם עיוור מפתח חוש שמיעה ברזולוציה הרבה יותר גבוהה מאדם רואה, כדי לחפות על העיוורון. כך בדיוק קרה בלימוד התורה: הכלים הלמדניים, ההמשגה, הפורמליזציה והאנליזה המבריקה של האחרונים (כדוגמת ר' עקיבא איגר ושיטת בריסק) נולדו מתוך החולשה שלנו, כ"קביים" שנועדו לעזור לנו לתפקד בתוך האפלה האינטואיטיבית. האחרונים יצרו כללים ומושגים שיעזרו לנו לשחזר באופן אינטלקטואלי את מה שהראשונים הבינו באופן אינטואיטיבי.

האם אפשר פשוט "לחזור ולעמול בעיקר בתורת הראשונים" ולזרוק את דרכי הלימוד החדשות? ממש לא. זו אשליה מסוכנת והתעלמות מהמציאות. אנחנו אנשים מערביים, בעלי היגיון לוגי ואנליטי. אין לנו את הכלים לגשת לטקסט כמו תנא או ראשון. אם נזרוק את הלמדנות של האחרונים, לא נחזור להיות ראשונים, אלא סתם נישאר בורים שלא מבינים את עומק הסוגיה. כמו שלראשונים יש יתרוטן על האחרונים, לאחרונים יש יתרון עלינו. אז איך לפי התיאוריה הזאת ניתן לדלג עליהם?

יתרה מכך, לכלים האנליטיים שלנו יש יתרון עצום! במקומות שבהם האינטואיציה של הקדמונים שתקה או נתקעה (וכולנו מכירים קושיות שראשונים השאירו ב"צריך עיון"), היכולת הלוגית וההמשגתית של האחרונים מאפשרת לנו להציע פתרונות ולהגיע לעומקים שהראשונים לא הגיעו אליהם. לכן אני נוהג לומר: אם אתה רוצה לדעת מה ההלכה, תשאל את רבי עקיבא (כי לו יש את האינטואיציה והשכל הישר). אבל אם אתה רוצה להבין את רבי עקיבא – אל תשאל אותו, תשאל את רבי עקיבא איגר.

כללית, כל אלו הכללות ולכן הדיון בהן נראה לי קצת מיותר.