ההלכה אמינה?

תודה על המענה, אבל אשמח להסבר לאיך זה לא המצב. וגם התורה שקיבלנו – מה מוכיח שקיבלנו אותה ללא פגם / רבב / עיוות פרשני / היסטורי? (וגם אם כן, זה לא מספק מענה לגביי התלאות האין סופיות שהטקסט עבר לכדיי מקבץ ההלכות שאנו מכירים היום)
אמרת שאני מניחה הנחות בלי להכיר את הנושא. אשמח להמלצות קריאה / שמיעה, שעונות על השאלות האלו ומוכיחות שאני טועה או לכל הפחות יספקו לי את הפרספיקטיבה שלדעתך אני חסרה.

את יכולה להתחיל רחוק יותר: מה מוכיח שיש אלוהים. מה מוכיח שהוא בכלל נתן לנו תורה. ואז לעבור למי אמר שזאת התורה שקיבלנו ומי אמר שהיא לא עברה שיבושים. החיבור היחיד שאני מכיר שמנסה לכסות את המכלול הזה הוא הטרילוגיה שלי. איני מכיר תקציר שנותן מענה מספק לשאלות היסודיות הללו. אני משער שגם אם תמצאי תקצר תמיד תישארי עם שאלות ספקניות כאלה. כדי לטפל בהן ברצינות, הדרך היחידה היא להתחיל ללמוד גמרא והלכה בעיון ולהכיר איך עובדת המערכת מבפנים.
זה בערך כמו מי שישאל אותי מי אמר שתורת הקוונטים אינה המצאה ואוסף שיבושים. איני יכול לענות לו מאומה פרט ללשלוח אותו ללמוד פיזיקה באופן שיטתי.

דוגמה חלשה קצת לא? הרי תורת הקוונטים נבדקת אמפירית, עומדת למבחן ומוטלת בספק תמידי עד שיוכח דבר כזה או אחר. והכל במסגרת הפשטה מודעת, מוגדרת שיטתית כהפשטה כן? לצורך בחינת דבר מה קונקרטי במציאות המוחשית. ואני לא מטילה ספק במציאות המוחשית, אלא בהלכה אלוהית לכאורה ואני סוברת שיש כאן פער דיי גדול.
התניה בהוכחה, ובדיקה אמפירית שיטתית למיטב הבנתי הן לא שיטות עבודה מוכרות בהתווית ההלכה. איך ניתן להשוות גמרא לאותה עבודת מעבדה דקדקנית (קראתי כמה מסכתות), שהומרה בעצמה דיי לאחרונה לכדיי המתודולוגיה שנהוגה בה כיום (אגב, גם תיאוריות פיזיקליות ארוכות שנים לא עמדו במבחן התוצאה).
לקבל את ההלכה כצו אנושי קנטיאני אני עוד מסוגלת להבין כשיטה,
אבל כדברי אלוהים חיים? לטענתך מדובר בגישה ספקנית למכביר. עם זאת, כשמדובר בסט חוקים שמתיימר להכתיב כל פעולה בסדר היום שלי, עם לא מעט פסיקות ארכאיות אני מוצאת את הגישה הזו כמעט הכרחית, לפחות עבורי.
קראתי ספר שלך, אמשיך ואעמיק בטרילוגיה שלך כי אני מעריכה מאוד את העבודה שאתה עושה ומוצאת המון טעם בדברים שלך (תודה על ההמלצה). אבל בשאלה זו נותרתי עם פער משמעותי. תודה על המענה 🙂