הלכות סוכה

מעיון בדברי השולחן ערוך והמפרשים, להבנתי יוצא לכאורה שרוב מוחלט של האנשים פטורים משינה בסוכה מדין "מצטער". נראה שדי בכך שהאדם סובל מהשינה בסוכה, גם אם לצד זאת הוא נהנה ממנה במידה מסוימת. הרי מצאנו פטור של מצטער אפילו מחמת זבובים וכדומה, וכן פטור בגשם (ומה שמצריכים שיעור של "עד שיתקלקל התבשיל" מוסבר בכך שבזמנם מעט גשם היה נכנס גם לבית, מחמת חוסר האיטום). כמו כן, יש פטור לאדם נשוי מלישון בסוכה ללא אשתו; אמנם יש מחלוקת אם מדובר דווקא בזמן מצוות עונה וכדומה, אך מקובל להלכה שהפטור רחב יותר.

אני, למשל, רוצה לישון בסוכה, וכך עשיתי בלילה הראשון, ואף נהניתי מכך במידה מסוימת כחוויית "קמפינג" (אמנם באמת היה לי גם לח וקצת חשש מחרקים. ובנוסף לא הצלחתי להירדם במשך שעתיים). אך להבנתי, בפועל אני נכנס לגדר "מצטער". אם כן, הרי שממילא אני פטור, ולכאורה אין מצווה בכך שאמשיך לישון בסוכה(למרות שאני רוצה לקיים את המצווה). השולחן ערוך אף כותב שמי שנשאר בסוכה בשעה שהוא פטור ממנה נקרא הדיוט.

האם הבנתי נכונה? ואם כן, האם לא יוצא למעשה שרוב האנשים, שהשינה בסוכה גורמת להם צער או פוגעת באיכות שנתם, פטורים משינה בסוכה?

שאלה נוספת: יש בעיקרון לי ולאבי או לשאר משפחתי כל אחד סט ארבעת המינים משל עצמו אך יוצא הרבה שמתחלף בביננו ולפעמים לא מוגדר מה שייך למי. האם אפשר לצאת כך ידי חובה?