הפוך בה דכולה בה

צריך לקרוא את המימרא במלואה:

בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בַּהּ, דְּכֹלָּא בַּהּ;
וּבַהּ תֶּחֱזֵי, וְסִיב וּבְלֵה בַּהּ, וּמִנַּהּ לָא תְּזוּעַ, שֶׁאֵין לְךָ *מִדָּה* טוֹבָה הֵימֶנָּה.

כלומר, הכוונה לעבודת המידות. לא לידע מדעי.

הקדמת הרמב״ן על התורה. ״ושלמה המלך עליו השלום שנתן לו אלהים החכמה והמדע – הכל מן התורה היה לו, וממנה למד עד סוף כל התולדות, ואפילו כוחות העשבים וסגולתם, עד שכתב בהן אפילו ספר רפואות. וכענין שכתוב (מלכים א ה, יג): "וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יוצא בקיר".

וראיתי הספר המתורגם הנקרא חוכמתא רבתא דשלמה, וכתוב בו: "ולא ממתום הות תולדתא חדידתא למלך או לשליט דחדיו מעלנא דכל בר נש לעלמא, ומפקנא שויאת חדיו מיטול כן צלית ואיתיהיבת לי רוחא דחכמתא, וקרית ואתית לי רוחא דאידעתא, צבית בה יתיר מן שבטא וכרסוותא". יאמר, כי לא מדבר תהיה תולדת מיוחדת למלך או לשליט, אחד הוא ביאת כל איש בעולם, ויציאה שוה לכולם יחד, ובעבור כן התפללתי ונתן לו רוח חכמה, וקראתי ובאה לי רוח דעת, בחרתי בה יותר מן השבט והכסא.

ונאמר שם: "והוא דיהב אידעתא דלא דגלותא למידע היכן קם עלמא ועובדיהו דמזלתא, שוריא ושולמיא ומצעתהון דזמני שולחפי דזנבותא ודהיכן עבדי זמני ריהטיהון דשמיא וקבעיהון דכוכבי מתנא דבעירא וחימתא דחיויאתא. עוזיהון דרוחי ומחשבתהון דנשי, גינסי דנצבתא וחיליהון דעקרי, כל מדם דכסי וכל מדעם דגלי ידעית. יאמר שהאלהים הוא הנותן דעת, שאין בו שקר, לידע איך קם העולם ומעשה המזלות, הראש והסוף ואמצעות הזמנים ואלכסונות הזנבות, ואיך יעשו הזמנים מרוצת השמים וקביעות הכוכבים, לחות הבהמות וחמת החיות, תוקף הרוחות ומחשבות אדם, יחסי האילנות וכחות השרשים, כל דבר מכוסה וכל דבר מגולה ידעתי. כל זה ידע בתורה והכל מצא בה, בפירושיה בדקדוקיה באותיותיה ובקוציה כאשר הזכרתי.

וכן אמר בו הכתוב (מלכים א ה, י): "ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם", כלומר שהיה בקי מהם בקסמים ובנחשים שזו היא חכמתם, שנאמר (ישעיה ב, ו): "כי מלאו מקדם, ועוננים כפלשתים". וכך אמרו (תנחומא חוקת): "מה היתה חכמתן של בני קדם? שהיו יודעים וערומים בטייר. ומכל חכמת מצרים – שהיה בקי בכשפים", שהיא חכמת מצרים, ובטבע הצומח, כידוע מספר העבודה המצרית, שהיו בקיאין מאוד בעניין הזריעות וההרכבה במינין. וכך אמרו (תנחומא קדושים): "אפילו פלפלין נטע שלמה בארץ ישראל. וכיצד היה נוטען? אלא שלמה חכם היה והיה יודע עיקר משתיתו של עולם, למה? "מציון מכלל יופי אלהים הופיע" (תהלים נ ב), מציון נשתכלל כל העולם כולו. כיצד? למה נקראת אבן שתיה – שממנה נשתת העולם, והיה שלמה יודע איזהו גיד שהוא הולך לכוש, ונטע עליו פלפלין, ומיד היו עושין פירות, שכן הוא אומר (קהלת ב, ה): "ונטעתי בהם עץ כל פרי"

לא חייבים להסכים אבל מקור לזה יש כבר מהראשונים.