הראיה מן המוסר

פשוט ניסיתי להצדיק את הטענה שאם אין אלוקים אין מוסר תקף, המוטבציה להצדקה נבעה בגלל השאלה: למה קל לנו לקבל את אלוהים כ"אקסיומה" (מקור סמכות מחייב), בעוד שקשה לנו לקבל עובדות מוסריות שעומדות בפני עצמן?
אנסה להבהיר את הטיעון יותר טוב:
הנחה: הסבר שמקשר הרבה פרטים לסיבה אחת (פשטות) עדיף על הסבר שבו כל פרט עומד בפני עצמו במקרה.
הנחה: ללא אלוהים, חוקי המוסר ושאר הערכים (אל תרצח, לעזור לזולת, חכמה מידות וכו') הם אוסף של כללים נפרדים ללא קשר פנימי ביניהם.
הנחה: אלוהים, כל חוקי המוסר קשורים זה לזה כי כולם נובעים מאותו מקור (המחוקק).
מסקנה:
לכן, מבחינה הגיונית (אינדקס קשירות), הרבה יותר פשוט והגיוני להניח שיש מקור אחד למוסר מאשר להניח אוסף מקרי של כללים

לא מבין את הטיעון. לדעתי לחוקים הללו אין בכלל תוקף בלי אלוהים. וזו הראיה מן המוסר. אבל אם לדעתך יש להם תוקף, אז למה החלטת שהם נפרדים? כולם מימושים של המחויבות למוסר. עיקרון אחד ויחיד.
מעבר לזה התער של אוקאם לדעתי אינו רלוונטי כאן. אתה לא משווה בין שני הסברים שונים לאותו סט של עובדות. אתה משווה שתי אפשרויות של מקור תוקף. על כך יש עוד לפלפל, אבל כאמור זה לא חשוב לדיון.