הרבנות הראשית חזרה בה מההצעה להקצות מתחמי חמץ בבתי חולים בפסח – הארץ – 28/1/19

שו"תקטגוריה: הלכההרבנות הראשית חזרה בה מההצעה להקצות מתחמי חמץ בבתי חולים בפסח – הארץ – 28/1/19
א' שאל לפני 5 שנים

שלום מיכי,
 
אשמח לשמוע את דעתך על עמדת הרבנות, והאם באמת יש מניעה מלבקר בבית חולים אם אחרים מחזיקים ברשותם חמץ, גם אם היה מוגדר חדר או אולם מסויים בבית החולים שרק בו יכולים לצרוך חמץ  במהלך הפסח. [וזאת מעבר להערכת הרה"ר שמדובר ב-70% מן האוכלוסיה היהודית שימנע מלהגיע לבית החולים בנסיבות אלה, אשר מנותקת לדעתי לחלוטין מן המציאות].
אני מתקשה להאמין שמשפחות שומרות מצוות, למשל, נמנעות מלהגיע בפסח לבית חולים בניו יורק, אשר בו כידוע יש יהודים רבים, שרק מיעוטם שומר מצוות ומקפיד על כשרות, בקרב המאושפזים, הסגל והמבקרים, ולכן קשה לבסס הנחה שכל החמץ המצוי בבית החולים הוא בבעלות ובחזקת גויים. 
 
בהוקרה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 5 שנים

שלום רב.
דעתי היא שמדובר בקשקוש מקושקש. הוא עצמו מטשטש, ולא בכדי, בין הטיעון המהותי (שמדובר באיסור) לטיעון הפרקטי (שהציבור יימנע מלהגיע, גם אם מדובר בטעות הלכתית שכן אין איסור).
מהותית כמובן אין בזה ולו בדל של איסור לכל הדעות ההלכתיות, ללא חולק. איסור 'בל ייראה' נאמר על רשותך, כלומר בתוך רשות שהיא שלך. אין שום איסור להימצא במקום שבו אחרים מחזיקים חמץ, גם אם הם יהודים ובוודאי אם הם גויים. וכשזה מקום ציבורי אז בכלל אין בעיה. [יכולה להיות טענה שאם המקום הוא ציבורי אז בעליו הוא הציבור, ואם יש בו חמץ אז הבעלים עובר ב'בל יראה', אבל גם זה לא נכון. אם אדם מכניס חמץ שלו לביתי שלי אני לא עובר איסור, כמפורש להדיא בגמרא ובכל הפוסקים, אלא אם אני מוגדר כשומר על החמץ – סוגיית הרהינו]
לכן במישור המהותי ניתן להעלות לכל היותר את הטענה שמא יבואו לאכול את החמץ. זוהי גזרה דרבנן (שבגללה תיקנו את בדיקת חמץ ולא הסתפקו בביטול). אבל לא שמעתי מעודי שאסרו על מישהו להיות במקום שבו מישהו מחזיק חמץ בגלל התקנה הזאת. היא תוקנה על חמץ מבוטל שנמצא ברשותי שלי.
גם לגבי הערכת המציאות בעיניי היא חסרת שחר. להערכתי, רוב מוחלט של הציבור לא יימנע מלהגיע, או בגלל שהם יודעים או בגלל שאינם יודעים. אבל מעבר לזה, אם אכן מדובר בטעות ובעצם גם הוא מודה שאמיתית אין איסור, יש פתרון פשוט: שהרבנות תכריז ותודיע לכל הציבור שאין איסור וכך לא יימנעו מלהגיע, ובא לציון גואל.
אלו בלבולי מוח של אדם חלש שנלחץ על ידי גורמים שמעוניינים בכפייה (הוא עצמו אומר שפנו אליו בעניין), והוא לא עומד בלחץ. לכן כנראה הוא חוזר בו מההסכמה להסדר שהתקבל (שגם הוא לא חיוני הלכתית, אבל אולי זו פשרה סבירה לשמירת האווירה הציבורית).
אפשר לפרסם את הדברים בשמי בכל מקום שתמצא לנכון.
להתראות,

אורן הגיב לפני 5 שנים

מעניין לציין שיש דעות בהלכה שלפיהן אדם עובר בבל יראה על חמץ שאינו שלו (אך בבעלות יהודי שהכל מצווין לבערו). מופיע פירוט בשו"ת אחר:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%91%D7%9C-%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%9C-%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%90-%D7%91%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D/

בנוסף, נראה לי שיש מקום לסברה שכמו שהמדינה מקפידה על שמירת שבת וכשרות במוסדותיה, אולי היא צריכה להקפיד גם על איסור בל יראה במוסדותיה. הרי המדינה מגדירה את עצמה כיהודית ודמוקרטית, ולעיתים הפן היהודי גובר על הפן הדמוקרטי. כמו כן, האיסור לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך פונה גם לגבול הציבור. ולכן לפחות בשטחים ציבוריים יש מקום לאכוף איסור הכנסת חמץ (של יהודי), ואפילו שיש בזה פגיעה בחופש הפרט, מכיוון שהפגיעה בפרט היא די קטנה ביחס לערך שעומד מנגד.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

אכן כן משמע מרש"י אבל אף אחד לא פוסק כך להלכה.
השאלה הייתה על חווה"ד שנתנה הרבנות ולא על מה המדינה צריכה לעשות.

אורן הגיב לפני 5 שנים

לצורך הדיון, אם הלכה הייתה כרש"י, מה לדעתך המדינה הייתה צריכה לעשות?

אורן הגיב לפני 5 שנים

אגב, כתבת למעלה לגבי דעת רש"י ש"אף אחד לא פוסק כך להלכה". ניסיתי לבדוק את הנושא וראיתי שזה לא כזה ברור, ראה למשל בלינק הזה:
https://www.etzion.org.il/he/%D7%97%D7%9E%D7%A5-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%9D

יש לך ראיה ברורה שהלכה לא כרש"י?

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

מעבר לדברי הפוסקים, כך עלמא דבר. גם השו"ע מדבר על פיקדון שהופקד אצלו אף שאינו חייב באחריותו. זה לא כמו חמץ שמצוי אצל אחרים שמסתובבים באותה רשות שלי. מעודי לא שמעתי על מי שאוסר להימצא בבית שמישהו אחר מסתובב בו עם חמץ. ראה למשל כאן בסוף:
https://www.yeshiva.org.il/midrash/37300

השאלה לגבי המדינה לא מוגדרת. המדינה כפי שהיא כיום אינה נוהגת על פי ההלכה. המדינה הייתה צריכה לעשות עוד הרבה דברים לא כפי שהיא עושה.

אורן הגיב לפני 5 שנים

האיסור הוא לא על הנמצא בבית שיש בו חמץ, אלא על בעל הבית, שלא יכניס לביתו חמץ, אפילו שהחמץ הזה שייך ליהודי אחר.

לגבי המדינה, למה השאלה לא מוגדרת? גם אם המדינה לא נוהגת בפועל על פי ההלכה, עדיין ניתן לדון אם ראוי שתנהג לפיה. וחוץ מזה שהיא נוהגת לפי ההלכה בחלק מהדברים, למשל בשמירת שבת וכשרות במוסדות ציבור.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

אבל בבתי חולים אני לא בעה"ב. מעבר לזה, מדובר על פיקדון (גם אם אין לו אחריות). זה הוכנס ברשותו ובהסכמה שלו ובמודע. וגם בזה רק הגר"א אומר שאסור כרש"י.

השאלה לא מוגדרת כי אם המדינה נוהגת על פי ההלכה אז היא תיישם את ההלכה. לא הבנתי מה השאלה? אתה שואל האם ראוי שהמדינה גם אם היא נוהגת על פי ההלכה תכפה על חילונים את ההלכה? כאן זו לא כפיה אלא התחשבות בדתיים (בהנחה שיש איסור להיכנס לבי"ח).

אורן הגיב לפני 5 שנים

בבית חולים הציבור הוא בעל הבית. השאלה אם הציבור צריך להציב בכניסה לבית החולים (או כל מוסד ציבור אחר) שאין להכניס חמץ בפסח (ומספיק בזה כדי לגלות דעתו שהחמץ לא הוכנס בהסכמתו).

השאלה אם יש עניין בכלל שהמדינה תנהג לפי ההלכה. ובנוסף, אם אתה היית הרב הראשי (במצב של המדינה היום) והיה בידך הכוח להחליט אם לשים שלט בכניסה לבית החולים שבו כתוב שאסור להכניס חמץ לבית החולים בפסח, אם היית שם שלט כזה או לא.

mikyab צוות הגיב לפני 5 שנים

מכיון שאין הלכה כרש"י, איני רואה מקום לזה. לו הייתה הלכה כמותו אז כן.

אורן הגיב לפני 4 שנים

בנוגע לעניין הזה, התפרסמה כתבה חדשה היום:
בג"צ: בתי חולים לא יאסרו הכנסת חמץ בפסח
בית המשפט העליון קבע היום בדעת רוב כי אין לבתי החולים בישראל סמכות לאסור על הכנסת חמץ בפסח או לבצע חיפוש במזון ובכלים של באי בתי החולים, כפי הנוהל עד עכשיו
https://www.kikar.co.il/357856.html

השופט בעמדת המיעוט – השופט הדתי ניל הנדל

מיכי הגיב לפני 4 שנים

אנן ראיתי את פסה"ד. עוד מקרה שמי שקבע את התוצאה הוא מי ששיבץ את השופטים בהרכב. וכמובן עוד מקרה שבו התקבלה הכרעה אובייקטיבית שלא קשורה להשרפה וערכים של השופטים.

אורן הגיב לפני 4 שנים

מה לדעתך ההכרעה צריכה להיות?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שנים

אני חושב שהיה צריך להגיע לסידור שבו כל אחד יוכל לאכול מה שהוא רוצה. השיקול של בל ייראה אינו רלוונטי, כאמור.

השאר תגובה

Back to top button