התערבות בטבע

הטענה שניתן למצוא "מרווחים" למעורבות אלוהית (השגחה) דרך תורת הקוונטים בגלל שהיא אינה דטרמיניסטית, היא טעות מושגית רווחת שנידונת רבות בספריי (כמו "מדעי החופש" ו"אלוהים משחק בקוביות") ובמאמריי. לדעתי, תורת הקוונטים אינה פותרת את הבעיה ואינה מאפשרת מעורבות אלוהית "בתוך גדרי הטבע", וזאת משתי סיבות עיקריות:

ראשית, תורת הקוונטים עוסקת בסקאלות מיקרוסקופיות – ברמה של אטומים בודדים וטמפרטורות נמוכות מאוד. בעולם המקרוסקופי היומיומי שבו אנו חיים (הכולל תופעות כמו מחלות, תאונות, או מזג אוויר), התופעות הקוונטיות "נמרחות" ונעלמות (תופעה המכונה דקוהרנציה), והמציאות פועלת על פי חוקי הפיזיקה הקלאסית, שהם דטרמיניסטיים לחלוטין. לכן, עבור רובם המוחלט של האירועים הרלוונטיים לחיינו, חוקי הטבע מכתיבים תוצאה חד-ערכית, ואין בהם שום מרווח.

שנית – וזו הנקודה המהותית ביותר – גם אם נתמקד ברמה המיקרוסקופית שבה תורת הקוונטים חלה, אין בה כדי לאפשר מעורבות אלוהית טבעית. נכון שבתורת הקוונטים, ממצב נתון אחד יכולות להתפתח כמה תוצאות שונות, אך הפיזיקה הקוונטית קובעת במדויק את ההתפלגות הסטטיסטית (פונקציית הגל) של התוצאות הללו. אם הקב"ה מתערב וקובע לאיזה מצב תקרוס פונקציית הגל (למשל, כדי לרפא חולה או לעזור למישהו), הוא משנה את ההתפלגות שהפיזיקה קבעה. שינוי של ההתפלגות הסטטיסטית הוא חריגה מחוקי הטבע לכל דבר ועניין. תחשוב על הטלת קובייה הוגנת: גם אם התוצאה אינה ידועה מראש, אם הקב"ה מתערב וגורם לקובייה ליפול תמיד על המספר 6, זהו נס שסותר את חוקי ההסתברות. אותו היגיון חל על קריסה קוונטית: אם ההתערבות האלוהית מכוונת את הקריסה לפי שיקולים תיאולוגיים ולא לפי ההתפלגות שקובעת משוואת שרדינגר, הרי שחוקי תורת הקוונטים הופרו.

יש לזכור שאקראיות קוונטית איננה "בחירה" או "השגחה". התהליך הקוונטי הוא אקראי, כלומר חסר טעם או תכלית. אם הקב"ה הוא שמכריע את התוצאה משיקוליו שלו, התהליך מפסיק להיות אקראי, ומשמעות הדבר היא שחוקי הקוונטים כלל אינם מתקיימים באותו רגע.