לימוד עיון

אגב, אין שום צורך לסקור שיטות. אין חובה לעבור על כל המפרשים. כל אחד מתמקד במה שנראה לו חשוב ומעניין ונכון.
בטעות אנשים חושבים שההבדל בין לימוד עיון לבקיאות נעוץ בכמות המפרשים שאתה לומד. זו שטות. אפשר ללמוד את כל המפרשים בבקיאות ואת רש"י בעיון. נכון שבתחילת דרכך עדיף לעבור על יותר מפרשים כדי לקנות מיומנות. אבל עם הזמן מספר המפרשים שאתה תלמד יירד (כך לפחות זה אצלי).
אני גם מגיע מהר מאד לנקודה בכל מפרש ולהבנה איזה מפרש חשוב (מבחינתי). אני לומד לרפרף ומשתפר בזה.
ככלל, בשיעוריי בשנים האחרונות המוקד עבר לפשט הגמרא וניתוח אפריורי. המפרשים מובאים בעיקר כאילוסטרציה. ניתן לראות שכשרוכשים מיומנות טובה, אז ניתוח אפריורי ועיון בפשט הגמרא מניב את מירב הנקודות העיוניות. השאר הוא השלמות ושיבוץ מפרשים על עץ האפשרויות.

תודה רבה על התשובה המפורטת.
עלתה לי עוד שאלה:
האם אתה ממליץ לעשות כעין תחשיבי פסוקים לגמרא? כלומר לסכם את הגמרא במחשב ע"י שאלה,תשובה,ספק וכו.. ?
מצד אחד, כנראה שזה יגרום לי להבין את הגמרא יותר טוב מבחינת חישבון, עקביות, ויכולת להעלות חקירות.
מצד שני, אני מרגיש ככה כמו מתכנת קוד, כלומר כעושה מעשה טכני גרידא, ואז זה לא מרגיש לי כמו לימוד תורה.
כלומר ההתלבטות שלי היא האם יש מקום להתחשב בפסיכולוגי, וגם האם לדעתך התחושה הזו עוברת בשלב מסוים?
תודה רבה

תחשיב פסוקים זה משהו אחר. אתה מתכוון לסיכום של מהלך הגמרא? בהחלט כן. בסיכום עצמו תעשה את הניתוח האפריורי שתיארתי
גם את זה בכתב מפורט ובהיר ככל האפשר, כאילו אתה כותב עבור קורא אחר. זה יעזור לך לעשות את הניתוח האפריורי והמושגי.
אם זה לא לימוד תורה, איני יודע מה כן.

תודה. ורק דבר אחרון:
האם אתה ממליץ לסכם בסוף הסוגיא או תוך כדי כל פעם מהלך?

ממליץ בחום רב לסכם בסוף. ללמוד תוך כדי סיכום של מהלך הגמרא והנקודות האפריוריות שעולות לך תוך כדי זה. להמשיך לראות במפרשים לאור הניתוח האפריורי, וגם את זה להכניס לסיכום (או לעשות עוד סיכום). ואחרי שסיימת לסכם את המבנה שיצא לך כולו.
בתקופת היותי בישיבה עשיתי לכל שיעור ששמעתי שלושה סיכומים: אחד בזמן השיעור (כשלא הבנתי חלק גדול ממנו). השני בסדר כשחזרתי על השיעור עם החברותא שלי. והשלישי בערב כשחרתי על הכל ועשיתי סיכום מסודר של השיעור, וציינתי בכל מקום את השגותיי.
זה בערך מקביל למה שהמלצתי לך לעשות בלימוד העצמי שלך. כאן זה לגבי שיעורים. אני ממליץ על שני הדברים.

(איני השואל) תודה רבה הרב על התשובה המפורטת והמחכימה.
הרב כתב "ככלל, בשיעוריי בשנים האחרונות המוקד עבר ל*פשט הגמרא* וניתוח אפריורי"
במילים "פשט הגמרא" אני מניח שהכוונה לעומק הפשט, דהיינו לאחר עיון רציני, נכון?

כמו שכתבתי, מעבר עיוני על הפשט לכל שלביו מעלה את רוב הנקודות העיוניות. בסוף אני מסיים בעיון לגמרי, אבל הדרך להגיע מתחילה במעבר מדוקדק על הגמרא.

תודה רבה, הרב.

הרב, מדוע אין צורך "לסקור שיטות", הרי סוף כל סוף אנחנו רוצים לדעת את כל התורה כולה.

א. לדעת את כל התורה אין פירושו לדעת גל מה שכתוב בספר תורני. צריך להבין ולדעת את כל הסוגיות.
ב. כשתסיים את המעבר שלך תעשה השלמות על הספרים שלא עברת.