פיתרון אפשרי לדילמת א'ותיפרון

שלום וברכה,
שמעתי לאחרונה את שיעור מספר 23 בסדרת השיעורים אמונה ומשמעותה שם דיברת על דילמת א'ותיפרון, וכן קראתי את טור 457 שעסק. טענת שם שאם נאמר שאלוקים הוא מגדיר את הטוב והרע אז האמירה שאלוקים הוא טוב היא הגדרה ריקה, כי לפי טענה זו כל מה שאלוקים רוצה הוא טוב. הצגת שם גם את הצד השני שאתה מצדד בו שהטוב והרע כפוי כביכול על הקב"ה. ברצוני להציע אופציה שלישית ולשמוע את דעתך עליה.
לדעתי אפשר לומר שאלוקים הגדיר בהתחלה את מושגי הטוב והרע כך שהבחירות הבאות שאלוקים עושה נופלות למשפט ההגדרה הראשונית של מושגי הטוב והרע. לפי זה אלוקים לא כל בחירה של אלוקים נחשבות לטוב, אלא רק בחירה שעומדת בהגדרת הטוב הראשונית (היפותטית אלוקים יכול היה לבחור לעשות רע לפי הגדרת הרע הראשונית שהוא הגדיר). אפשר להמשיל את לכך שאדם קובע חוקי משחק ולאחר מכן משחק באותו משחק. בעודו משחק במשחק, חוקי המשחק שהוא קבע לפני כן כפויים עליו.
בכך לכאורה נפתר הקושי של שני הצדדים של דילמת א'ותיפרון: הטוב לא כפוי חיצונית על אלוקים אלא כפוי כביכול בכפייה עצמית רצונית, ומצד שני האמירה שאלוקים הוא טוב היא לא הגדרה ריקה כיוון שהוא יכול היה לבחור גם לעשות רע.