פשר מסוים לעובדות אתיות

שלום וברכה! אתה מדבר רבות על ריאליזם מוסרי, ועל העובדה שהוא בלתי תלוי אפילו באלוהים. אולם יש לי פשר אחר לעניין שכולל בתוכו את כל היתרונות שעובדות אתיות מביאות איתן, אולם הוא יותר חסכוני (כך לפחות נראה לי במבט ראשון). אשמח לשמוע את דעתך. 
 
ניתן לומר, שעובדות אתיות אינן אלא מחשבות אתיות של אלוהים. אין 3 דברים- עובדות אתיות, מחשבות של אלוהים עליהן, ומחשבות של בני אדם עליהן, אלא יש רק 2 דברים- מחשבות אתיות של אלוהים ומחשבות אתיות שלנו. כך, אם אני חושב שרצח הוא דבר רע, אז זה לא שיש את האידאה של הטוב שמכילה את העובדה שרצח זה דבר רע ושאני חושב על העובדה הזאת, אלא שיש לי מחשבה עם התוכן שרצח הוא דבר רע, מין תחושה כזאת שרצח הוא דבר רע. התחושה הזאת של המחשבה היא העובדה האתית, ואין צורך להניח עוד ישות שקיימת מחוץ לתחושה הזאת. קצת כמו צבעים, הם לא חייבים להיות קיימים במציאות החיצונית כדי שאוכל לחוות אותם, אלא רק בתוך התודעה שלי. 
 
כל הדברים שאנחנו רוצים שמוסר יעשה, אכן עושה לפי ההסבר הזה. ראשית, אלוהים נותן תוקף לא לעובדות האתיות, אלא למחשבות האתיות שלנו (וכך ההוכחה לקיומו של אלוהים לא נופלת). שנית, אפשר להמשיך לבקר בני אדם- אם הם לא עושים מה שהם חושבים, אז הם עושים מעשים רעים. שלישית, לגבי השאלה מה נאמר על בן אדם שעושה מה שהוא חושב אבל הוא חושב שלרצוח זה טוב, תהיה אותה התוצאה בין אם קיימות עובדות אתיות ובין אם לא- אם קיימות, נאמר שהוא עושה מעשים רעים (כי העובדות האתיות אחרות ממה שהוא חושב) אבל שהוא בן אדם טוב, ואם לא קיימות, נאמר שהוא עושה מעשים רעים (כי המחשבות של אלוהים, שהוא מקור המחשבות האתיות ומכיל בתוכו באופן הכרחי אותן בצורה של מחשבה, אחרות ממה שהאדם חושב) אבל שהוא בן אדם טוב. רביעית, לגבי השאלה מה נאמר על בן אדם שעושה מה שהוא חושב וחושב שלרצוח זה רע, אז הוא גם אדם טוב (כי הוא עושה מה שהמחשבות שלו מורות לו) וגם שהוא עושה מעשים טובים (כי הוא עושה מה שקיים במחשבות של אלוהים). חמישית, לגבי השאלה מה נאמר על בן אדם שלא עושה מה שהוא חושב, נאמר עליו שהוא בן אדם רע בין אם המעשים שעשה תואמים את מחשבותיו של אלוהים ובין אם לא. שישית, לגבי העובדה שאלוהים טוב, הוא אכן כזה, כי כפי שהוא חושב על העובדות האתיות ומחליט לבצע אותן (וכך הוא בוחר בטוב), כך הוא מחליט לבצע את המחשבות האתיות שלו. בגלל שהמחשבות האלו "ארוזות" בציווי (כפי שהעובדות האתיות ארוזות כך), הוא מבין שזה משהו שהוא יכול לבחור לבצע או לבחור לא לבצע (יש להן את המטען שהנורמטיבי שמאפשר בחירה). לבסוף, הוספת המחשבות האתיות של אלוהים כישויות קיימות, לא מוסיפות עומס אונטולוגי מבחינת התער של אוקאם, שכן גם אם היו עובדות אתיות, עדיין אלוהים היה צריך לחשוב עליהן, וכך בכל מקרה קיימות מחשבות אתיות, אז מה שהמהלך שלי עושה הוא להוריד את העובדות האתיות ולהישאר עם תאוריה יותר חסכונית. 
 
אשמח לשמוע את דעתך, ואת הפגמים או התשבוחות שאתה מוצא ברעיון שלי 🙂