תאולוגיה בשירותים

למה אין בעיה בחשיבה על אלוהים גם אם אין פסוקים?

למה שתהיה בעיה?

הבעיה בלהרהר על פסוקים היא שהם קדושים. אז נ"ל ברור שלחשוב על אלוהים זה אסור לא פחות.

הפסוקים הם חלק מהתורה ולכן קדושים בעצם. המחשבות שלך על אלוקים אין בהן קדושה. זה לא הוא אלא מחשבות עליו.

אז בעצם מותר לחשוב על פסוקים, וכל מה שאסור זה לצטט פסוקים? נראה לי יותר סביר שאסור להרהר על כל דבר שבקדושה, זה שהרהור זה לא הדבר עצמו לא נראה לי קשור.

הרמב"ם אומר: דברים של חול מותר לאמרן בלשון קדש בבית הכסא. וכן הכנויים כגון רחום וחנון ונאמן וכיוצא בהן מותר לאמרן בבית הכסא
כתב הראב"ד ז"ל לא מצאנו שם רחום כי אם על הבורא ואסור לאמרו בבית הכסא עכ"ל:

משמע שכל ההיתר להשתמש בכינויים אלו הוא בגלל שמשתמשים בהם סתם, אבל אם לא, וקו"ח אם האדם עצמו מתכוון לאלוהים – נראה שאסור.

לא בדקתי כרגע, אבל מקופיא נראה לי שאפשר להשתמש באלה גם ביחס לקב"ה כי הם לא שמות מיוחדים לו ולכן אין בהם קדושה בעצם. ועוד שכאן מדובר על דיבור ולא הרהור.