לא עלו לציון והושמדו באושוויץ, האדמורים אמרו להם לא לעלות.
במשפחתי הסתפקו אם לשוב לציון. (בעקבות שנאת הגויים מסביב, הם היו עשירים מופלגים ולא חסרו דבר)
האדמורים אמרו להם להישאר בגלות והבטיחו שיהיה טוב.
האמינו לאדמורים לא שבו לציון ואפרם באושוויץ הי"ד ודם זרעיותיהם גם מהאדמורים שהבטיחו ובגלל הבטחתם הושמדו.
אבל בירמיה כט ההיפך נביאי השקר מעודדים שיבת ציון וירמיה בשם ה' אומר לא.
רק עוד 70 שנה
וכעת המגמה הפוכה, בבבל ישכנו בטח בנו בתים ושאו נשים. והירושלמים לטבח ולרעב.
אז מה נכון ?
לשוב לציון או להיפך להשתקע בגלות ?
זו קלוץ קשיע. כל דבר לגופו. אדמו"ר שאמר את דעתו שלא לעלות מסיבותיו, אמר משהו לגמרי לגיטימי. זה שבסוף יצא לרעה אינו מחייב אותו על התוצאה. דם אף אחד אינו על ידיו. אם הוא הבטיח הבטחות בחוסר אחריות אז אולי יותר.
לגבי נביאים, הם אומרים דברים מידע נבואי, ולכן שם זה דיון לגמרי אחר. אם הם מבטיחים משהו זה בשם ה'.
ככלל, לא תמיד התשובה לשאלה האם לעלות היא אותה תשובה. לפעמים נכון לעלות ולפעמים לא. אמנם יש מצוות יישוב הארץ, אבל נביא עוקר דבר מן התורה בשוא"ת או לפי שעה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer